התעמרות בעבודה – הדינמיקה וחשיבות הטיפול המוקדם בעובדים הנתונים להתנכלות בעבודה

התעמרות בעבודה - הדינמיקה וחשיבות הטיפול המוקדם בעובדים הנתונים להתנכלות בעבודה

מאמר זה חשוב לכל מי שנמצא בעולם העבודה מכוון שאחד מכל ארבעה עובדים יחווה במהלך הקריירה שלו חוויה קשה ומיותרת של התעמרות / התנכלות / התעללות פסיכולוגית במקום עבודתו. רבים שחוו זאת לא ידעו בפני מה הם עומדים ולכן גם לא ידעו כיצד לפעול וכיצד להתגונן.

מהי התעמרות בעבודה?
ההגדרה כפי שהיא מנוסחת על פי הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה 2015:
"התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה".
ההתעמרות משבשת את יכולתו של העובד להמשיך לעשות את עבודתו כראוי ופוגעת בבריאותו הנפשית והפיזית.

מהן ההתנהגויות הנחשבות התעמרות בעבודה?
התייחסות משפילה לרבות צעקות קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו ע"י הצבת תנאים לא סבירים, הצרת סמכויותיו בניגוד להגדרת תפקידו מטעמים לא ענייניים, יצירת אווירה של פחד ואימים, יחוס עבודתו והצלחתו לאחרים, בידודו המקצועי והחברתי ופגיעה בפרטיותו.

אז מה הדינמיקה של התעמרות והתנכלות בעבודה?
ההתעמרות תתחיל, כמעט תמיד, במניפולציות, שקרים ובפעולות קטנות אשר לכאורה נראות תמימות, גם אם לא לגמרי מקובלות או מובנות לנפגע. בשלבים ראשונים אלו של הפגיעה בו הוא אינו מזהה כי הוא נתון להתעמרות אולם פעולות פוגעניות אלו הולכות ומסלימות עד לנקודה בה הן הופכות לברורות. למרות זאת, לוקח לנפגע זמן רב, לעיתים מספר שנים, להפנים שהוא נתון להתעמרות. בשלב זה, כשכבר הבין, לרוב העובד הנפגע כבר כואב ומותש מאוד וקשה לו להתגונן כראוי.
למותר לציין שכוח לא ראוי ולא מידתי או ההתנהגויות שהוזכרו לעייל שמופעלות כלפיו אינן משרתות את מטרות הארגון, אלא להפך – מזיקות לו.
נוסף לדרך המניפולטיבית והזוחלת בה ההתעמרות לרב נעשית, חוברים לכך מבנה אישיותו של הנפגע והדינמיקה מול הפוגען ומול הארגון.
על פי רוב הנפגע מתאפיין בהיותו אדם מוכשר, חרוץ וערכי, אדם אהוד ומוערך ששיתוף פעולה ועזרה לאחר טבועים בו. הוא גם יתאפיין בנטייה לרצות ולהכיל את האחר, ובחוסר יכולת לשים גבולות ובזיהוי מניפולציות מרושעות.
בשלב ראשון, התנהגותו המתעתעת והמתוחכמת של הפוגען מערערת את בטחונו העצמי וגורמות לו לעשות טעויות רבות כגון ניסיונות לרצות את הפוגען תוך שהוא בודק את עצמו ומחמיר עם עצמו. בכך נחצים גבולות שבתורם מעצימים את הפגיעה. הניסיון של הנפגע לרצות מזינה ומחזקת את הפוגען, תוך שהיא מחלישה את הנפגע ומעודדת את הדינמיקה ההרסנית ביניהם.

מה קורה בשלב הבא?
בשלב הבא יש והנפגע יפנים את היחס הפוגעני כלפיו וישלים אתו ויקבל את הנרטיב שהוא ראוי ליחס המשפיל, המבזה והפוגעני, שהוא אינו מוצלח ואינו מועיל, עד כדי התפתחות תסמונת סטוקהולם בחלק מהמקרים.
הנפגע, כמי שרגיל לפתור בעיות ולקדם דברים, חש בושה בגלל חוסר האונים שלו לעזור לעצמו ולשנות את המצב, ובאופן שגוי ומעוות מאמין לחשוב שהוא הבעיה ובגללו ישנם כשלים ותקלות – בדיוק כפי שהפוגען כוון שיקרה.

הפוגען ממשיך להפעיל טכניקות שונות של התעמרות: הפרד ומשול, הפצת שמועות שווא כנגדו, בידודו והכשלתו בדרכים שונות, כך שהנפגע מוצא את עצמו מבודד וללא תמיכה קולגיאלית (העמיתים של הנפגע מוסתים על ידי הפוגען ו/או מפחדים ממנו ומההשלכות הצפויות אם יתמכו בנפגע). בטחונו העצמי מתערער ביתר שאת כשבמקביל תחושות המצוקה, החרדה והאיום מחריפות.

בשלב זה הנפגע, הנמצא בתחושת איום, בסביבת עבודה שהופכת לעוינת, חווה שחיקה מואצת וסטרס מתמשך שכתוצאה מכך חלה פגיעה מתמשכת בבריאותו (כאבי ראש, בטן, הפרעות שינה, התפרצות מחלות אוטו-אימוניות ועוד) ובנפשו (מאנהדוניה ועד דיכאון, P.T.S.D. Complex), כמו גם פגיעה קוגניטיבית (קשיי ריכוז וזיכרון, קושי בקבלת החלטות).
במצבו המבודד ובהעדר תמיכה, מתקשה הנפגע לספר את סיפורו, קל וחומר כשהפוגען כבר קיבע נרטיב מאוד ברור על היותו של הנפגע כביכול אדם חלש, עלוב, חסר יכולות, חדל אישים, היפוכונדר ו"קוטר" ו/או הצגתו כמופרע או כאיש ריב מדון.

איך מתייחס הארגון / במקרי התעמרות בעבודה?
מרבית המנהלים, לרבות מרבית מנהלי משאבי האנוש וגורמי הרווחה במקום העבודה, אינם מכירים את תופעת ומאפייני ההתעמרות בעבודה ומכוון שבדרך כלל הפוגען  הוא היוזם את הפניה אליהם, לרב הם יקבלו את הנרטיב שלו הכולל הכפשת הנפגע, היותו עול על הארגון ואת היותו, הוא עצמו, לכאורה הנפגע.
בכך מקדם הפוגען את התשתו ובידודו של הנפגע ואת ניתוקו ממערכות תמיכה אפשריות.

לא רק שמערכת התמיכה בעובד חסרה, במקרים רבים גם המערכת המשפחתית נפגעת מבן המשפחה שהולך ומתערער ונחלש מול עיניהם מבלי שהם ערים לסיבות ולמצוקות אותן הוא חווה בעבודה (הוא עצמו אינו מזהה / מזהה רק חלקית/ מתבייש)  ולכן גם אינם יכולים להזדהות אתו או להגן עליו.
כך העובד המבודד, המוחלש, הפגוע והמוכה מתקשה להרים את עצמו, הוא חושש למקור פרנסתו והוא גם אינו במצב לקבל החלטות שקולות.

מדוע חשוב להכיר את הדינמיקה של התעמרות בעבודה?
הכרת הדינמיקה של ההתעמרות בעבודה אשר תיארתי כאן חשובה לכל עובד. באם העובד מזהה התעמרות כנגדו בשלבים מוקדמים, מומלץ שיפנה לקבלת עזרה אשר תמנע את הסחף ותיתן לו כלים ואמצעי התמודדות. ככל שהזיהוי מוקדם יותר, האפשרויות לתיקון, להימנעות מתגובות שגויות ומחמירות, או לצמצום משמעותי של נזקים, טובות יותר. מטפל מומחה לנושא המצוי בצד הפרקטי של עולם העבודה, יחד עם ידע ויכולת למתן טיפול ותמיכה נפשית, יכול לחלץ את העובד ולעזור לו לעבור טוב ונכון יותר תקופה אפלה זו בקריירה שלו. בהקשר זה יש לזכור את הנתון החמור כי התעמרות בעבודה שכיחה פי 4 מהטרדות מיניות בעבודה! – סיבה זו מחד, והעדר השיח על הנושא מאידך, הן הסיבות שקראתי לספרי בנושא "המגפה השקטה במקומות העבודה".

נכתב על ידי איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה.