מה על עובד לעשות אם ברצונו להגיש תלונה על התעמרות במקום עבודתו?

הגשת תלונה על התעמרות בעבודה אינה דבר של מה בכך ואסור שתיעשה בספונטניות או בסערת רגשות. היא דורשת חשיבה, תכנון וביצוע פעולות מקדימות.

ניסיוני רב השנים בליווי נפגעים רבים, מלמד שכל מקרה הוא ייחודי והתייחסותם של מעסיקים להתנהגויות מתעמרות נמצאת על טווח רחב – החל מהתעלמות, נקמנות, אדישות ועד התייחסות רצינית ובדיקה עניינית ומקצועית.

שאלות מקדימות שכדאי לבחון:

• האם יש בארגון גורם המטפל בתלונות על התעמרות?
• האם המתעמר לכאורה הוא הבעלים או המנכ"ל? באם כן – בפני מי אפשר להתלונן?
• האם יש וועד עובדים שניתן להתייעץ איתם?
• האם יש מידע איך טופלו תלונות על התעמרות בעבר ומה קרה למתלוננים?
• האם יש היתכנות לשיח ישיר עם המתעמר על מנת שיחדל לפגוע?

הצעדים המומלצים לאחר שקילת הדברים והחלטה להגיש תלונה:

1. הכנת תיאור מקרים קונקרטיים ולא האשמות כלליות. לא: "נדמה לי", "אני חושב ש..", "אני מרגיש ש..", "תמיד היא משפילה אותי". רצוי לרשום את המקרים על ציר הזמן. התאור יכלול: תאריך ושעה, מקום האירוע, מי נכח, מה נאמר / נעשה ועל ידי מי ברמת תיאור ההתנהגות המתעמרת. חשוב גם לציין את ההקשר של כל מקרה.
2. איסוף ראיות כגון פרוטוקולים, צילום מסכים, מיילים, הקלטות. יתכן ויהיה נכון לצרף חלק מהן כנספחים לתלונה.
3. על הנפגע לפרט למי פנה על מנת לפתור את העניין ומה הייתה תגובתו/ה ואם לא נעשתה פניה – יש לפרט מדוע.
4. איסוף מידע אם יש נפגעים נוספים, לרבות עובדים אשר עזבו את הארגון, או עברו למקום אחר בארגון עקב ההתעמרות.
5. על הנפגע לכתוב איך האירועים השפיעו עליו: בריאותית, ריגשית, משפחתית, וככל שיש מסמכים רפואיים רלוונטיים – לדאוג שיהיו בהישג יד.
6. ככל שיש לנפגע חלק בהידרדרות המצב, עליו להיות מוכן לתאר זאת ולהסביר מדוע פעל כפי שפעל או נמנע מפעולה.
7. לאחר שכלל החומרים רוכזו ונערכו בידי הנפגע וטרם הגשת התלונה, רצוי להיפגש עם מומחה בתחום ההתעמרות על מנת לערוך את התלונה, לחדד את הציפיות, לחשוב על חלופות אחרות ובהתאם לבנות אסטרטגיה אשר תהיה ערוכה לקראת כל תרחיש אפשרי.

המאמר נכתב ע"י איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי ומומחה בנושא התעמרות בעבודה.