הנזק לארגון ולמשק הישראלי כתוצאה מהתעמרות בעבודה

מאת: איתן מאירי

על פי הערכה שמרנית, העלות השנתית למשק בגין התעמרות שמתרחשת במקומות עבודה אינה פחותה מהסכום של 17 מיליארד ש"ח. על פי מחקרים שנערכו בעולם, העלות המוערכת הינה כ 2% מהתמ"ג ובהתאמה לתמ"ג הישראלי לשנת 2021 – כ- 25 מיליארד ₪. אני מניח כי הקורא הסביר מתקשה לעכל מספרים אלו אשר יובהרו בהמשך. המאמר עוסק בנושא בו אני פועל, חוקר ומטפל למעלה מעשור וידון ב 5 נושאים:

א: מהי התעמרות בעבודה?

ב: מהם הנזקים לפרט?

ג: מהם הנזקים למעסיקים ולמשק?

ד: מה צריך לעשות ברמה הלאומית?

ה: מה צריך לעשות ברמת הארגון שלך?

 

א: מהי התעמרות בעבודה?

התעמרות בעבודה כפי שהוגדרה בהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה 2015 וכפי שאני מביא אותה כאן בקיצורים קלים, היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור בעבורו סביבת עבודה עוינת במסגרת העבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:

  • התייחסות מבזה או משפילה לרבות קללות, צעקות, האשמות שווא, הפצת שמועות.
  • שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות על ידי הצבת דרישות לא סבירות, הטפלות קנטרנית למעשיו, הצרת סמכויות מטעמים לא ענייניים.
  • הטלת משימות על אדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ואשר אינן נוגעות לתחומי תפקידו.
  • הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים.
  • יחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או יחוס לאדם כישלונות לא לו דרך הצגה מעוותת של ההתרחשויות / הסתרה ועוד.
  • נקיטת פעולות לבידוד חברתי או מקצועי של האדם.
  • נקיטת פעולות שיש בהן לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.

ההתעמרות יכולה להיות מכוונת כנגד כל אדם במסגרת העבודה בכל רמת תפקיד, ניהול או מגדר, והיא מוגדרת כהתעמרות כאשר היא נעשית לאורך זמן.

בימים אלה (3/2022) הצעת חוק זו הונחה מחדש על שולחן הכנסת.

נתונים:

  • אחד מכל שלושה עובדים יחווה במהלך הקריירה שלו התעמרות קשה במקום עבודתו אשר תטלטל את חייו (על פי מחקרים שנערכו בארץ אחוז הנפגעים אף גדול מכך).
  • 50% מנפגעי התעמרות בעבודה מתפטרים או מפוטרים מעבודתם.
  • מעל 2 מיליון ימי עבודה אובדים מידי שנה בישראל כתוצאה ישירה מהתעמרות.
  • 45% מנפגעי התעמרות בעבודה נפגעים בבריאותם הפיזית ו/או הנפשית.

 

ב: הנזקים לפרט

כאשר אדם עובד לאורך זמן בסביבת עבודה אשר הינה עוינת ומתנכלת עבורו הוא שרוי במתחים וברמת דחק (סטרס) מתמשך וכתוצאה מכך סיכוייו ללקות בחלק מהסימפטומים שברשימה הבאה גבוהים מאוד, כך על פי המחקרים בעולם כמו גם מתוך מעבודתי לאורך שנים עם מאות מטופלים:

  • דיכאון וחרדות ופגיעה במערכות יחסים
  • כאבי בטן / ראש / גב
  • בעיות שריר-שלד
  • פגיעה קוגניטיבית (קשיי ריכוז, קבלת החלטות, זיכרון)
  • התפרצות של מחלות אוטואימוניות (סוכרת, סרטן ועוד)
  • החרפת מחלות קיימות
  • קשיי שינה
  • פיברומיאלגיה
  • החלשות המערכת החיסונית
  • פוסט טראומה מורכבת (CPTSD) בכ 5% מהמקרים
  • פגיעה כלכלית

 

ג: הנזקים למעסיקים ולמשק (רשימה חלקית).

  • ריבוי היעדרויות עקב ימי מחלה וחופשה. בהערכה שמרנית מדובר על 2 מיליון ימי עבודה בשנה.
  • ירידה בתפוקות, פגיעה בלוחות זמנים וביכולת העמידה בדרישות השוק.
  • תחלופת יתר של עובדים שפירושה עלויות נוספות של איתור עובדים חליפיים, גיוסם והכשרתם.
  • הוצאות משפטיות ותשלום פיצויים בגין תביעות מצד עובדים שעברו התעמרות.
  • פגיעה בתדמית החברה.
  • יותר תאונות (תאונות דרכים ותאונות עבודה) בגלל מצב גופני / נפשי רעוע של עובדים שנפגעו מהתעמרות.
  • פגיעה במחוברות ובנאמנות העובדים לארגון ובנכונות "להגדיל ראש" ובמקביל:
  • יותר חבלות גניבות ומעילות.
  • עלויות יתר של דמי אבטלה ושל קצבאות נכות.
  • ירידה בתפוקת ובאיכות עבודתם של האנשים הקרובים לנפגעים ושל העדים להתעמרות בקולגות שלהם בשל הזדהות או אווירה קשה וירידה מורלית.
  • עלויות של מיליארדים למערכת הבריאות (בבתי החולים ובקהילה) בשל הצורך בטיפול פיזי ו/או נפשי בנפגעי ההתעמרות בעבודה.
  • עובדים מוכשרים יעילים ומקצועיים שנפלטים ממעגל העבודה לתקופות ארוכות, לעיתים לתמיד.

נתונים אלה על הנזקים הנגרמים כתוצאה מהתעמרות בעבודה עוזרים לסבר את האוזן עם הנתונים המספריים אשר הבאתי בפתיח. מומחי בריאות הציבור אשר דנתי איתם בנושא מעריכים כי רק עלויות מערכות הבריאות בהקשר זה עולות על 10 מיליארד ₪.

הן המדינה, הן הסתדרות העובדים (נציגי המעסיקים) והן המעסיקים עצמם מתעלמים, מקלים ראש או מזניחים את הטיפול בנושא. הסיבות לכך רבות אולם בראש ובראשונה הן נובעות מהעדר מודעות לקיומה של התופעה, להיקפיה ולנזקיה הכבדים, לעיתים טרגיים. מנהלים גם נוטים להתבלבל בין ניהול דורשני לניהול דורסני, כאשר הראשון הוא ניהול לגיטימי על מנת לעמוד בדרישות וביעדי החברה תוך שמירה על זכויות וכבוד העובד ואילו הסוג השני, הדורסני, עושה זאת בצורה המפרה את הזכויות הבסיסיות של כבוד האדם וחרותו.
לעיתים רבות המתעמר יוצר מצגי שווא לגבי מושא ההתעמרות שלו, מצגים המאפשרים לו להמשיך ולייצר נזקים מוסריים וכלכליים לאורך שנים. במקביל, לא פעם המתעמרים נתפסים בארגון כמסוכנים, ו/או כמקושרים ו/או כנקמנים באופן כזה שגם המנהלים שלהם וגם הקולגות שלהם יירתעו מלהעמיד אותם במקומם ומלהתעמת איתם.
נושא ההתעמרות בעבודה הוא נושא טעון ריגשית ובעל מורכבויות וטעון בפוליטיקה ארגונית ולא פעם ישנן ציפיות כי העניין "יסתדר מעצמו". בחינת הדברים במציאות מראה תוצאות אחרות; תמיד מצב הדברים רק ימשיך וידרדר אם לא ינקטו פעולות כנגד, דבר הנמצא בהלימה עם אמרה עממית הטוענת כי הדברים הרעים קורים לבד ואילו את הדברים הטובים צריך לייצר. אם כן, מה צריך לעשות?

 

ד: מה צריך לעשות ברמה הלאומית?

  • להשלים את חקיקת החוק למניעת התעמרות בעבודה, לייצר לו תקנות ולקדם קמפיין ארצי ממושך להעלאת המודעות לתופעת ההתעמרות בעבודה ולנזקיה. כשם שהחוק למניעת הטרדה מינית שחוקק לפני כ 25 שנים שינה את השיח ואת הגישה במקומות העבודה לנושא, כך גם החוק למניעת התעמרות בעבודה ישנה פרקטיקות ניהוליות ומנהיגותיות לטובה במקומות העבודה ויביא לצמצום דרמטי של אירועי התעמרות.
  • לקדם מחקרי עומק בתחומי הרפואה, רפואת הנפש' הכלכלה ולימודי עבודה על הנזקים הנגרמים כתוצאה מכך במטרה לפתח גישות מתקדמות לניטור ומניעת התעמרות.
  • לדרוש ממשרדי ממשלה, מיחידות סמך ממשלתיות ומספקיהם לאמץ את תקן ISO 45003 שהוא תקן של בטיחות–סיכונים פסיכוסוציאליים, תקן חדשני אשר עתיד להתפרסם ברבעון השני של 2022.
  • לאמץ את אמנה 190 של ארגון העבודה הבינלאומי. אמנה זו הינה אמנה למניעת אלימות, הטרדה והתעמרות בעבודה ופורסמה לפני כ 3 שנים בוועידת המאה של הארגון בהשתתפות 187 מדינות. מדינת ישראל טרם אישרה את האמנה וטרם הפכה את סעיפיה לחקיקה מחייבת.

 

ה: מה צריך לעשות ברמה הפנים ארגונית?

אינטואיטיבית הנטייה היא לחשוב כי מי שיקדמו עשיה פרו אקטיבית בנושא ברמת הארגון הינם אנשי משאבי האנוש. בפועל, בישראל, כמו במרבית מדינות המערב, מי שעושה פעולה פרואקטיבית לניטור ולמיגור התעמרות במקומות העבודה ובשיעור רב יותר הם מנכ"לים ומנהלי כספים, פי כמה מאשר אנשי HR. כאשר ארגון מציב יעד של "אפס סובלנות להתעמרות בעבודה", מדובר בשינוי של תרבות ארגונית וככזה הוא חייב להתחיל מהדרגים הבכירים אשר מציבים יעד של "אפס סובלנות להתעמרות בעבודה" ומשם ניתן בתהליך סדור להנחיל את התרבות החדשה לכל שדרות הניהול ולארגון כולו.

פיטר דרוקר, מגדולי המומחים וההוגים בתחום הניהול במאה ה 20 קבע: "התרבות הארגונית אוכלת את האסטרטגיה לארוחת בוקר". אני מניח שכמוני, רבים נוכחו במהלך שנות עבודתם כמה אמירה זו מעוגנת במציאות וחוו בעצמם כיצד תרבות ארגונית קלוקלת הורסת את הטובה שבאסטרטגיות ולעיתים מקריסה ארגונים.

ישנם בארץ מספר ארגונים אשר הציבו יעד מוצהר של אפס סובלנות להתעמרות והגיעו להישגים מרשימים. לשמחתי, כמלווה של תהליכים כאלה, נוכחתי כי בהנתן מחויבות של הדרג הבכיר לכך, גם בארגונים המורכבים והגדולים ביותר ניתן לבצע ולהגיע לתוצאות מרשימות בטווח של 12 – 18 חודשים ובארגונים קטנים מדובר בתהליך של 4-6 חודשים.

גו'ן קוטר בספרו המצוין "להוביל שינוי" (הוצאת מטר) מונה 7 שלבים לתהליך שינוי ארגוני והם מתאימים ככפפה ליד לניהול תהליך השינוי. כל הנדרש להתנעת התהליך הוא אומץ ניהולי ונחישות. אני לא מכיר תהליך שבו יחס העלות-תועלת דרמטי יותר ואחד המקרים המספקים ביותר שחוויתי הוא התוצאות המרשימות שהתקבלו בתהליך אותו זכיתי ללוות במשרד הבטחון.

 

המאמר התפרסם בניוזלטר של משרד אלקלעי ושות', מאי 2022.

לקראת כנס העיתונאים בנושא התעמרות בעבודה ראיון מקיף עם איתן מאירי

לקראת כנס העיתונאים שהתקיים תחת הכותרת: תקשורת חופשית מפחד – התעמרות בעבודה בענף התקשורת שנערך לפני ימים ספורים, ערך העיתונאי אבנר הופשטיין מ"זמן ישראל" ראיון מקיף עם איתן מאירי בנושא. הכנס נערך לאחר שבשנים האחרונות נתגלתה תופעה חמורה של התעמרות ויחס מבזה כלפי עיתונאים ועובדים בכלי תקשורת שונים.
הריאיון עם מאירי נוגע בזוויות רבות של נושא ההתעמרות בעבודה, בשאלות שעולות ובניתוח המצב. זווית הראיה מתחדדת עם השנים הרבות של עיסוקו בנושא, כך במקביל גם הסקת המסקנות ובהתאם מתחדדים הדברים איך ומה צריך לעשות.

כנס שכותרתו: תקשורת חופשית מפחד – התעמרות בעבודה בענף התקשורת

כנס חשוב של ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל וארגון עובדי התקשורת שכותרתו "תקשורת חופשית מפחד".
התעמרות שמתרחשת במקומות עבודה בכלי התקשורת פוגעת בעבודה העיתונאית שהינה עבודת צוות הנסמכת על יושרה, אמינות ואמון. כאשר עיתונאי או עיתונאית מפוחדים במקום עבודתם, מאוימים, מבודדים משאר הצוות, שיקול דעתם המקצועי והמחויבת לצו מצפונם המקצועי עלול להיפגע. בשנים האחרונות נתגלתה תופעה חמורה של התעמרות ויחס מבזה כלפי עיתונאים ועובדים בכלי תקשורת שונים. ארגון העיתונאים נאבק בתופעת ההתעמרות בעבודה ומאמין שכל עיתונאי ועובד זכאי לסביבת עבודה מכבדת ובטוחה.
כחלק מתפיסה זו הוקם צוות מומחים ליצירת תקנון ראשון מסוגו לזיהוי ומניעה של התעמרות בעבודה בענף התקשורת במטרה לשנות נורמות אלה על ידי התאגדות והקמת ועד שדואג לזכויות העובדים ותנאי העסקתם. חברי הצוות היו ענת סרגוסטי, עיתונאית בכירה ואחראית חופש העיתונאות בארגון העיתונאים, ד"ר אורית קמיר, משפטנית בכירה וממנסחות החוק למניעת התעמרות בעבודה, איתן מאירי מחבר הספר התעמרות בעבודה ומומחה לטיפול בנפגעי התעמרות בעבודה ויועץ לארגונים למניעת התעמרות בקרבם, עו"ד ד"ר מורן סבוראי יועצת משפטית, זיו ברקוביץ, רכזת איגוד מקצועי בארגון העיתונאים.
הדוברים בכנס: נורית רקנטי יו"ר איגוד העיתונאים, השופטת בדימוס אילה פרוקאצ'יה יו"ר הועדה לבדיקת יחסי העבודה בתאגיד השידור, ח"כ עאידה סלימאן יו"ר הועדה לקידום מעמד האשה ולשיוויון מגדרי, עמוס שוקן מו"ל הארץ, ד"ר אורית קמיר משפטנית בכירה וחוקרת המרכז הישראלי לכבוד האדם, בירנית גורן עורכת זמן ישראל, יואב קרקובסקי מכאן חדשות, אלירן גבאי מייסד וחבר ועד מנהל ארגון עובדי התקשורת ואיתן מאירי שמפאת התחייבויות קודמות לא יכול היה להשתתף בפאנל והוזמן להצטרף כאורח כבוד.

בית אריאלה 24.3.22 1830, אולם האירועים.

 

פרשת ההתעמרות ברכבת ישראל – כתבתו של אבנר הופשטיין, זמן ישראל

אבנר הופשטיין ראש דסק תחקירים בזמן ישראל, על פרשת ההתעמרות ברכבת ישראל ועל סיומה המאכזב והלא מספק מבחינתם של העובדים הנפגעים, זאת למרות עזיבתה בסופה של הפרשה של המנהלת הפוגענית.
יחד עם הצלילים הצורמים המלווים את דרך סיומה של הפרשה, נראה כי עצם זה שהנושא הועלה וטופל וההתנהגויות הקשות צפו על פני השטח וידועים עתה לכל, הן בחברה עצמה והן מחוצה לה, הם דברים חשובים ומשנים. גם אם הצדק הטבעי לא נעשה, הדברים הועלו והושמעו. עכשיו ההגה בידי רכבת ישראל לנצל את הפרשה הקשה לעריכת חשבון נפש, עריכת שינויים עמוקים ומשמעותיים וליציאה לדרך צלחה של התנהלות ותרבות ארגונית מכבדת.

28.3.2022

בעקבות דחית בית הדין לעבודה את תביעתה של שירה רבן על התעמרות בעבודה

כתבה בעקבות דחיית תביעתה על התעמרות בעבודה של שירה רבן אשר הועסקה במעון ראש הממשלה. בפסק הדין נכתב כי יש לברך על גיבוש סטנדרט ראוי לסביבת עבודה מכבדת ולתנאי עבודה. עם זאת, כדוגמא, לא כל הרמת קול בעבודה או דרישה נחרצת, היא התעמרות וכך גם לא ניהול שהוא דורשני. בית הדין קבע כי רבן לא עשתה עליו רושם מהימן ובכתב התביעה מגלה אי התאמה מהותית וסתירות, כי לא היתה חזרתיות (שהיא אחד מהתנאים המצטברים בהגדרת התעמרות בעבודה על פי הצעת החוק) וכי לא הוכח שהתקיימה התנהגות מתנכלת או מתעמרת מצד נתניהו. בית הדין גם הביא בחשבון את תקופת העבודה הקצרה של רבן של 29 יום, מתוכם 10 ימים בהם נתניהו שהתה בחו"ל.
איתן מאירי שרואיין לכתבה מדבר על כך שאומנם  מצד אחד ישנו החשש שבעקבות פסק הדין עובדים יהססו באם לפנות לבית הדין לעבודה, אולם הוא רואה גם את הצד החיובי בדבר בכך שזה יביא לעשיית סדר בתחום ויגרום לתובעים להיות מדויקים יותר בתביעתם. כבר בכתבה הקודמת של חרותי -סובר מאירי דיבר על נטיית המטוטלת לעיתים ללכת רחוק מידי, כדרכם של שינויים חברתיים עד אשר הם מתאזנים.
המשפטנית ד"ר אורית קמיר, מנסחת החוק למניעת התעמרות בעבודה טוענת בכתבה ש"זהו פסק דין מצער על אף שהתובעת לא נתפסה כאמינה על ידי בית הדין, הרי שבין השורות משתמע היחס החשדני של השופט כלפי הנושא עצמו…. זה קצת לשפוך מים קרים מתוך חשש לתביעת סרק. אני מקווה שהמים הקרים לא יכבו את המדורה שמתחילה לבעור".

טלי חרותי-סובר, דה מרקר, 28.02.22

מה קרה בעשור האחרון בנושא ההתעמרות בעבודה – טלי חרותי-סובר, דה מרקר

טלי חרותי-סובר מראיינת את איתן מאירי על נושא ההתעמרות בעבודה אחרי למעלה מעשור שהחל לעסוק בנושא ובעקבות הוצאת הספר המורחב "התעמרות בעבודה – הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית". האם יש שינוי במודעות הציבורית לנושא? האם יש שינויים בתפיסת הארגונים את הנושא? האם יש שינויים בתפיסת העובדים את הנושא? ועוד. דה מרקר, 14.2.22.

כנס בנושא התעמרות בעבודה – במכללה האקדמית כנרת

המכללה האקדמית כנרת ופורום 190, הפורום הרב מערכתי למניעת התעמרות בעבודה, כנס אינטרדיסיפלינרי בנושא:

התעמרות בעבודה: סיפור מסע לקידומו של עולם עבודה טוב יותר, 24.3.22 המכללה האקדמית כנרת.

התעמרות בעבודה כוללת בתוכה מגוון רחב של התנהגויות בין אישיות לא ראויות אשר פוגעות בארגון, בעובדיו או בשניהם. מדובר בתופעה כלל עולמית אשר תפוצתה הרחבה אינה מוטלת בספק. הכנס האינטגרטיבי במכללה האקדמית כנרת, מציג התופעה תוך התבוננות רב מערכתית. תפיסה זו מצויה גם בבסיס פעילותו של פורום 190 – הפורום למניעת התעמרות בעבודה, הכולל את מיטב המומחים בארץ אשר עוסקים בהיבטים שונים של התופעה.

הכנס מפנה 4 זרקורים על תופעת ההתעמרות בעבודה:
זרקור ראשון להיבטים המשפטיים – רגולטיביים של התופעה למתן כלים למשתתפים בכנס להבנת הרגולציה בתחום.
זרקור שני המחקרי – אקדמי. במסגרת זו יוצגו ממצאים ממחקרים עדכניים שנעשו בתחום.
זרקור שלישי, הטיפולי על הזווית המרתקת של הטיפול בנפגעי התופעה.
הזרקור הרביעי רב מערכתי מנקודת מבט ארגונית.

חברי הפורום עם ח"כ אפרת רייטן מרום, יו"ר וועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

איתן מאירי עם ששון פרץ, יו"ר ועד עובדי משרד הביטחון ויחיאל שמן, יו"ר עובדי חבר פלאפון, שותפיו לעבודה חלוצית ומרשימה בנושא התעמרות בעבודה בארגונם.

המלצות הוועדה לתוצאות הסקר על התעמרות בעבודה בתאגיד השידור

כתבתה של תמר קפלנסקי, "הארץ", 11.1.22 בעקבות מסקנות הוועדה על הסקר שנערך בתאגיד השידור לבחינת התעמרות בעבודה בקרבם. בכתבה גם תגובתו של איתן מאירי לתוצאות הסקר החמורות ולמסקנות הוועדה.
הכתבה:

סקר בתאגיד: 70% מהעובדים העידו כי הם מרגישים מאוימים בעבודה.

תוצאות הסקר שיזמו ועד העובדים וארגון העיתונאים חושפות תופעה נרחבת של נזקים רגשיים ובריאותיים כתוצאה מהתעמרות. הפסיכולוג התעסוקתי איתן מאירי: "ארגון שמתנהל באווירה של טרור פסיכולוגי".

יממה לאחר פרסום המלצות מועצת תאגיד השידור הציבורי בעקבות ועדת הבדיקה לעניין ההתעמרויות ב"כאן", שנחשפו בתחקיר "הארץ" ביולי האחרון, התפרסמו אתמול (שלישי) תוצאות סקר שנערך במהלך החודשים האחרונים בקרב 250 עובדי תאגיד השידור, החושפות תופעה נרחבת של נזקים רגשיים ובריאותיים כתוצאה מההתעמרות בארגון.

על פי פנייה שהופצה לעובדי התאגיד, העבודה על הסקר — ביוזמת ועד עובדי התאגיד, ארגון העיתונאים וארגון עובדי התקשורת — החלה ביולי וכללה שאלונים אנונימיים שחולקו לעובדים, וחשפו את "השפעתה של סביבת העבודה הפוגענית על תפקודם (של העובדים) באופן רגשי, בריאותי ופיזי. לא מדובר עוד ב'בעיה ביחסי העבודה' בלבד כמשהו שניתן לתקן כלאחר יד, אלא בחיי אדם שנפגעו", נכתב בפנייה שהועברה לעובדים.

תוצאות הסקר החמורות מתווספות לעשרות העדויות הקשות שהתפרסמו בתחקיר "הארץ" ביולי ומחזקות את התמונה הרחבה והמטרידה של המתרחש בתאגיד, שאותה תיארה ועדת פרוקצ'יה עצמה כ"משבר החוצה שתי וערב את מרבית החטיבות בארגון".

לא פחות מ–70% מ–250 עובדי התאגיד שהשיבו על השאלון, דיווחו כי הם מרגישים מאוימים בעבודה. 74% מהם דיווחו על תחושה ש"מחפשים אותם", 53% תיארו מנהלים שמנסים להכשיל אותם או מאשימים אותם בכישלונות שאינם שלהם, ו–41% דיווחו על איומי פיטורים מצד מנהליהם. עוד תיארו העובדים אווירת זלזול, השפלה ויחס פוגעני. 57% מהעובדים דיווחו על החמרה במצבם הבריאותי, מתוכם 43% תיארו החמרה "במידה רבה". בין השאר תוארו תופעות בריאותיות ונפשיות שונות בהן דיכאון, התקפי חרדה (דופק מהיר, זיעה), רעידות בידיים, כאבים פיזיים שונים, הפרעות שינה, הפרעות אכילה קשות או אובדן תיאבון מוחלט, לחצים בחזה, לחץ דם גבוה, תשישות וחוסר אנרגיה, מחשבות אובדניות והחמרה של בעיות בריאותיות קיימות. כל אלה מאלצות עובדים לקחת ימי מחלה ולהגדיל מינוני תרופות שהם מקבלים.

71% מהעובדים דיווחו שהם חשים מותשים ונטולי כוחות. 59% מרגישים רע כשהם חושבים על העבודה, 63% מגיעים לעבודה בחוסר רצון, 41% מתארים תחושות של חוסר ערך ו–66% מדווחים על תחושת ביטחון עצמי ירוד. 31% מהם מטופלים בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון.

83% מהעובדים השיבו כי הנהלת התאגיד אינה קשובה ואינה מגיבה לצורכי העובדים. 81% לא מרגישים הכרה והערכה ממנהלים, ו–73% מרגישים ממודרים מפעילות הקשורה לתפקידם. 84% דיווחו כי אין בארגון רמת אמון גבוהה בין מנהלים לעובדים ו–87% מהנשאלים אינם רואים בהנהלה מודל לחיקוי.

כפי שפורסם ב"הארץ", מועצת התאגיד קיימה בשבועיים האחרונים מספר דיונים בהמלצות דוח ועדת פרוקצ'יה, ובסופם פרסמה לפני יומיים החלטה, הכוללת ביקורת חריפה מאוד על המנכ"ל אלדד קובלנץ ש"לא עמד בחובתו לדאוג לסביבת עבודה תקינה בתאגיד", ו"לא לקח אחריות אישית־ניהולית למשבר". המועצה הטילה על קובלנץ שורת צעדים מיידיים, לביצוע בשבועות הקרובים, בהם הגשת תוכנית עבודה מפורטת, כולל לוחות זמנים, גיבוש קוד אתי וקביעת מנגנון ברור לטיפול בהטרדות מיניות. עוד הוחלט כי בחצי השנה הקרובה, לא יוכל המנכ"ל לפטר עובדים בכירים או לערוך שינויים מהותיים ללא אישור מהמועצה. שלשום, בניגוד להמלצת ועדת פרוקצ'יה, קראו מספר חברי מועצה לפיטוריו המיידיים של קובלנץ, אך בסופו של דבר לא הושג רוב בהצבעה והוחלט להיצמד להחלטות הוועדה ולתת לו שהות של חצי שנה לתיקון הכשלים, שאז ייבחן המצב בשנית ויוחלט אם להדיחו.

מבינים שאין טעם לדבר

לדברי איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי ומומחה בטיפול בנפגעי התעמרות ובעבודה עם ארגונים, תוצאות הסקר חריגות בחומרתן. "ערכתי סקרים כאלה בארגונים שונים עם תוצאות קשות, אך הן מחווירות לעומת מה שקורה בתאגיד", הוא אומר. "שמעתי בעצמי עדויות של עובדי תאגיד, עם סיפורים מאוד מאוד קשים. לא מדובר במקרים נקודתיים או במנהלים מסוימים שחסרים להם כלים ניהוליים, אלא בארגון שלם שמתנהל באווירה של טרור פסיכולוגי, עם תרבות ארגונית שמקדשת את הוולגריות ואת הכוחנות, וחוסר הבנה בסיסי איך מנהלים עובדים. זה ארגון מאוד חולה, והסקר רק מחזק את התמונה הברורה".

מה חשבת על המלצות ועדת פרוקצ'יה?

"חברי הוועדה לא הבינו שהם עוסקים בדיני נפשות. התעמרות בעבודה היא תופעה שמקצרת חיים, שמביאה למחלות ושגורמת להתאבדויות. רואים את זה בסקר: החמרה של תופעות בריאותיות קיימות, כאבים פיזיים, אחוז גבוה מאוד של מטופלים בנוגדי דיכאון וחרדה לעומת האוכלוסייה הכללית. התעמרות היא תופעה שגוררת הפסד של מיליארדי שקלים למדינה בכל שנה בגלל אובדן ימי עבודה. ועוד לא דיברנו על השלכות ארוכות טווח, אובדן האמון כתוצאה מפוסט טראומה והטיפול הממושך שהנפגעים נזקקים לו. כשדוח הוועדה מדבר על מצוינות ותחרותיות, ברור שחבריה פשוט לא הבינו מה מונח להם בידיים. אין שום קשר בין תחרותיות או מצוינות לבין רמיסת אנשים, זו הזניה של ערכים. יש הבדל עמוק בין דורשנות לבין דורסנות, ומה שרואים כאן זה ארגון דורסני. אנשים שבמשמרת שלהם התפתחה תרבות ארגונית ממאירה כל כך, בין אם במעשה ובין אם במחדל, כולל מחלקת כוח אדם שפשוט מעלה בתפקידה — צריכים להיות מוחלפים. ניקיון בכזה מקום אי אפשר לעשות בפינצטה".

היעדר המלצות חריפות, אומר מאירי, עשויות רק להחמיר את מצב העובדים. "עובד שבא ושפך את לבו בפני הוועדה, במיוחד בכזו אווירת פחד לדבר, ובפועל לא קורה כלום, חווה פגיעה נוספת באמונו. זה נכון גם כשמעבירים מנהל שפגע לתפקיד אחר, כפי שנעשה באחת המחלקות בתאגיד (העברתו של מתן דרורי, מנהל מחלקת התוכן של הדיגיטל, לתפקיד לא ניהולי, ת"ק). מחקרים בתחום מראים שגם כשאנשים מועברים לתפקיד לכאורה נמוך יותר, ההשפעה שלהם ויכולתם להשרות אווירה רעה נשמרת ואף מתעצמת. במצב כזה, העובדים מבינים שאין בכלל טעם לדבר, מה שהיה הוא שיהיה".

התופעה שמתאר מאירי באה לידי ביטוי בפניות מרובות של עובדים בתאגיד ל"הארץ" בחודשים מאז פרסום התחקיר, וביתר שאת לאחר פרסום דוח ועדת פרוקצ'יה, שבהן הביעו העובדים תסכול ואי אמון חריפים ביחס לנכונות ההנהלה לשנות את המצב. דבר זה עולה גם מפניית הוועד לעובדים עם פרסום תוצאות הסקר, שלפיה, מאז פרסום מסקנות מועצת התאגיד, הוועד מקבל פניות רבות מעובדים ש"חשים מרומים ומצרים על כך שניגשו לוועדת פרוקצ'ה בהמלצת המועצה והולכו שולל".

"בתאגיד השידור קיימות בעיות קשות הנוגעות לסביבת עבודה בריאה ויחס לעובדים", אומר מנכ"ל ארגון העיתונאים אלי גרשנקרוין. "אנחנו דורשים ממועצת התאגיד והנהלת התאגיד לפעול לתיקון המצב הקיים, לטפל בסביבת העבודה הרעילה ולייצר תהליך הבראה אמיתי שיהפוך את התאגיד למקום עבודה שמכבד את עובדיו וחף מתופעות של התעמרות והטרדות".

לכתבות נוספות ב"הארץ" על הנושא.

שאלות ותשובות בנושא ההתעמרות בעבודה מנקודת מבטו של העובד

ראיון עם איתן מאירי בשאלות רבות הנוגעות לנושא ההתעמרות בעבודה מנקודת מבטו של העובד: האם ומתי כדאי לתבוע? מה כדאי לעשות לפני שניגשים לתביעה? האם ישנם עובדים שיותר קל להם להתמודד עם פגיעה כזו מאשר אחרים? מירה דביר, יתד נאמן, פברואר 2021.

פסק דין לטובת עובדת שתבעה על התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית

פסק הדין נוסף בעניין התעמרות בעבודה התקבל בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לטובת סגנית היועמ"ש לתכנון ובניה בעירייה. העובדת הבכירה תקבל פיצוי של 150 אלף ש"ח לאחר שנקבע שהופעלו נגדה מהלכים כוחניים וניטלו ממנה סמכויות ללא הצדקה. פסק הדין ניתן על ידי השופט כאמל אבו קעוד ונציגי הציבור אלי קדוש ואורית הימן שפירא. טענת עו"ד אילנית מיכאלי נגד העירייה היא כי מי שהיה היועץ המשפטי עו"ד אלי מלכה רוקן מתוכן את תפקידה כסגנית היועמ"ש לתכנון ובניה, גימד ומידר אותה מפעילות באגף. בפסק הדין נכתב: "שוכנענו כי לתובעת נגרם סבל נפשי בעקבות המהלכים הכוחניים שבהם נקטה העירייה כלפיה ושגרת יומה בעבודה נפגעה. כפי שהתובעת העידה, היא 'מתהלכת עם הראש למטה' מתחקמת מעיניהם של עמיתיה לעבודה ומסתובבת כאילו אות קלון מונח על ראשה. הפגיעה קשה מנשוא במיוחד בשים לב לוותק של התובעת באגף הייעוץ המשפטי של העירייה, לתפקיד הרם שהגיעה אליו ולרוחב סמכויותיה שניטלו ממנה באבחה ללא הצדקה עניינית, מבלי שהתקיים הליך תקין, בחוסר תום לב ובחוסר סבירות".
שוב אנחנו נוכחים כי התעמרות בעבודה אינה פוסחת על עובדים בתפקידי ניהול וניהול בכיר. פסק דיו זה מהווה נדבך חשוב נוסף במאבק נגד התעמרות בעבודה ואנחנו מברכים עליו.

התעמרות בעבודה השלכות, איפה הדברים כיום ועוד, עו"ד סאמי אבו ורדה מראיין את איתן מאירי ברדיו צפון

התעמרות והתנכלות בעבודה, ההשלכות, איפה הדברים עומדים כיום? מה קורה בארגונים? ועוד שאלות עליהם מתראיין איתן מאירי על ידי עו"ד סאמי אבו ורדה.
רדיו צפון 104.5, צולם ונערך באולפני בולדוג בראנדינג בע"מ, 9.2.2021.

חשיבות מתן מענה בחוק לנושא התנכלות תעסוקתית

עו"ד נעמי לנדאו בטור דיעה על חשיבות מתן מענה דרך חקיקה לנושא התנכלות בעבודה. ישראל חתמה על האמנה של האו"ם למיגור אלימות והטרדות בעולם העבודה, אבל הדבר לא עבר עדיין את אישור הכנסת בגלל הקיפאון הפוליטי. כלכליסט, 2.7.2020.
לקריאת הכתבה

 

 

קריאה לשר העבודה להשלים הצטרפות ישראל לאמנה למניעת התעמרות של ארגון העבודה הבינ"ל

שמחנו לקריאתו של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, איציק שמולי, להשלים את מהלך הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנה 190 של ארגון העבודה הבינלאומי .(ILO) האמנה היא למניעת אלימות והטרדה בעולם העבודה, לרבות התעללות פיזית ומילולית בעובדים, סיכונים פסיכו-חברתיים, שיטות עבודה פוגעניות ואלימות על בסיס מגדרי.

מכוון שהטריגר של בר דוד היא האלימות וההטרדה נגד עובדים הנחשבים כחיוניים בזמן קורונה כמו עובדי בריאות ומטפלים או נהגי תחבורה ציבורית, חשוב לנו להדגיש את ההבדל בין התעמרות במקום העבודה ("שיטות עבודה פוגעניות") שנעשית לרב בשיטות ובאמצעים שאינם כרוכים באלימות פיזית לבין האירועים האחרונים אותם הוא מזכיר, האירועים שייצרו עבורו דחיפות לטיפול בנושא. התעמרות בעבודה לצערנו הרב מתרחשת כל הזמן, אין מקום עבודה כמעט שנקי ממנה והיא אינה תלויה בעתות מצוקה או בזמנים מיוחדים. לא לחץ חיצוני הוא הגורם לאנשים להתעמר באחרים במקום עבודתם ועל כך הרחבנו כבר רבות.

פסק דין חשוב של בית הדין לעבודה בתל אביב בנושא התעמרות בעבודה

רבים מאתנו לא נמצאים כרגע בשגרת העבודה אבל מעודד לראות את התקדימים שניתנים עוד ועוד בבתי הדין לעבודה וקובעים את הנורמה בשביל ימי השגרה שעוד יבואו עלינו לטובה.

כך קבע לאחרונה בית הדין לעבודה בת"א: "נזכיר את המובן מאליו: אלימות מילולית והצקות הן מטרד משמעותי הפוגע במוטיבציה של העובד, ויש לו השלכה שלילית על איכות חייו". עוד הוא הוסיף שהתובע סבל ממערכת יחסי עבודה עכורה ומתעמרת מצד המעסיק ובין היתר הרים עליו את קולו, השפילו ועוד. בנוסף קבע בית הדין שהתובע עצמו גם תרם לאווירה העכורה כמו המצאת שמות גנאי לעובדים אחרים מאחורי גבם ועל כן פסק לו פיצוי מופחת ע"ס 60 אלף ₪ בלבד.

בית הדין הוסיף בהסברו כי שיקולי המדיניות שצריכים להנחות את קביעתו הם יצירת תמריץ למעסיק לוודא כי סביבת העבודה בה מועסק העובד היא סביבת עבודה בטוחה.

פסק דין מכונן בצרפת בנושא התעמרות בעבודה – ציון דרך ביחסי עובדים-הנהלה במדינה

בית משפט בצרפת הכיר בראשונה ב"הטרדה מוסדית" של עובדים על ידי מנהלים בכירים בתביעה פלילית נגד חברת הטלפון הגדולה בצרפת פראנס טלקום והנהלתה. המנכ"ל ושני סמנכ"לים נידונו לעונשי מאסר בעקבות התעמרות נפשית בעובדים כדי לגרום להם להתפטר, דבר שגרר גל התאבדויות אשר טלטלו את החברה לפני עשור.

לדברי עורכת הדין הפריזאית מארי-אליס ז'ורד, חברות כבר שינו מאז את התנהגותן. "מנכ"לים מודעים היטב לכך שהם מסתכנים בהרשעות פליליות בתיקים של הטרדה", אמרה ז'ורד, שאינה מעורבת במשפט. "האישומים שהוגשו נגד לומבר לפני שבע שנים היו בעלי השפעה עצומה. החוק התפתח מאז והחברות התאימו את עצמן".

לכתבה המלאה ב The Marker לחץ על הקישור משמאל.

הצהרה היסטורית של מנכ"לי החברות הגדולות בארה"ב הנוגעות גם לתגמול, תמיכה וכבוד העובד

שינוי גדול בעולם העסקי המושפע מהדור הצעיר (ה"מילניאס") שמעוניין גם באפיינים סוציאליים בעולם העבודה ולא רק בשורת הרווח שהיא חזות הכל בתפיסה הקפיטליסטית.
181 מנכ"לי החברות הגדולות באמריקה החברים במועדון "השולחן העגול של העסקים" בינהם טים קוק מאפל, ג'ף בזוס מאמזון, דניס מילינברג מבואינג ועוד, חתמו על מסמך הסטורי המכריז על מטרה חדשה לעסקים ונוגע בסוגיות של הוגנות ואי שיווין בעולם העבודה.
ההצהרה כוללת סעיפים המתייחסים למתן ערך ללקוחות ויחס הוגן לספקים, תמיכה בקהילה ועוד. סעיף אחד חשוב בעיני במיוחד ומתחבר לתפיסה ולפעילות שלנו:
"השקעה בעובדינו. זה מתחיל בתגמול הוגן ובמתן הטבות חשובות. זה כולל גם תמיכה בהסבה מקצועית ובהכשרה שמסייעת לפתח כישורים חדשים בעולם שמשתנה במהירות. אנחנו מטפחים רב-גוניות והכללה, כבוד עצמי וכבוד הזולת.

התמונה מתוך כתבת "גלובס" בנושא 20.08.19

התאבדות כתוצאה מהתעמרות בעבודה הוכרה כתאונת עבודה. פסיקה חדשה.

ביוני 2019 קשר בית הדין הארצי לעבודה בין התאבדותו של עובד שרות התעסוקה להתעמרות שחווה בעבודה ופסק כי ילדיו יקבלו קצבת שארים.
הפסיקה הייתה לאחר הליך משפטי של 8 שנים ודיון בשתי ערכאות בהן תבעו ילדיו של המנוח תגמולים מביטוח לאומי בטענה שהתאבדותו הייתה עקב התעמרות בעבודה. הדברים נסמכו בין השאר במכתב שהשאיר המנוח בו האשים גורמים במקום עבודתו בהתנכלות ובהתעמרות בו ובכך שבגללם החליט לשים קץ לחייו. המנוח התלונן לאורך שנים על התנכלותם והתנהגותם הפוגעת של ממוניו ועל חבריו לעבודה שהחרימו אותו. אחיו מספר למשל כי היה פגוע ומושפל מאוד מכך שסירבו באופן קבוע לצרפו למניין תפילת המנחה.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל טענת הביטוח הלאומי כי התאבדותו נבעה מקשיים ומאורעות שונים שעבר בחייו וכי לא הוכח כל אירוע מיוחד שקדם להחלטתו לשים קץ לחייו. בית הדין הארצי הפך את ההחלטה. כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קבעה שמכלול הראיות מלמד כי המנוח אמנם סבל מקשיים בתחומי חיים רבים, אך עיקר מצוקתו בתקופה האחרונה לחייו נגעה לשכר העידוד שלא שולם לו. לדבריה הוכח שהמנוח קיבל מכתב כשלושה שבועות לפני מותו שבו שוב נדחתה בקשתו ואותו מכתב, קבעה, הוא האירוע המיוחד מבחינה נפשית שעשויה הייתה להיות לו השפעה משמעותית על המנוח. תקוותו שהדבר עומד להיפתר שהתנפצה הגבירה את תחושות התסכול והקיפוח שלו וגם תחושותיו שאין באפשרותו להיאבק מול אותם גורמים בשירות התעסוקה אותם ראה כאויביו. בפסק הדין השתתפו גם השופטים לאה גליקסמן ומיכאל שפיצר וכן שני נציגי ציבור שקיבלו את ערעור ילדי המנוח.

אנו רואים בפסק דין זה תקדים חשוב: לא עוד ניתן לתלות התאבדות של אדם שעבר התעמרות בעבודה רק באירועי עבר ולהתנער מאחריות ולשלול התעמרות והתנכלות בעבודה כ"קש ששבר את גב הגמל".
המוסד לביטוח לאומי מתקשה כיום לקבל את העובדה שמצבי מתח מתמשכים ובוודאי כאלה הנגרמים מהתעמרות בעבודה, עלולים ליצור נזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים. אנו מקווים שפסק דין זה יתרום לתחילתו של שינוי בגישת המוסד לביטוח לאומי לנזקי ההתעמרות בעבודה של מבוטחיו.
קישור לפסק הדין

אמנה בין לאומית חדשה למניעת אלימות, הטרדה והתעמרות בעבודה

חדשות התעמרות בעבודה: ועידת המאה של ארגון העבודה הבינלאומי עם אימוץ אמנה חסרת תקדים!

ועידת המאה של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בג'נבה הסתיימה ביום שישי ה 21.6.19 עם אימוץ אמנה חסרת תקדים והמלצה נלווית למאבק באלימות ובהתעמרות בעולם העבודה, וכן בהצהרה המתווה את הדרך לקראת עתיד אנושי של העבודה. הוועדה התקיימה במשך כשבועיים והשתתפו בה נציגים מ 187 מדינות.

ההצהרה בוחנת את עתיד עולם העבודה המשתנה כשהיא מתמקדת באדם העובד כך שיוכל ליהנות מהשינויים שחלים בו כדי להבטיח לו הגנה נאותה והיא מכילה סעיפים נוספים כמו: כיבוד זכויות היסוד של העובדים, שכר מינימום נאות, מגבלות מקסימליות על זמן העבודה, בטיחות ובריאות בעבודה, מדיניות ואמצעים המבטיחים פרטיות נאותה והגנה על נתונים אישיים המגיבים לאתגרים והזדמנויות בעולם העבודה הנוגעים לשינוי דיגיטלי ועוד.

מהארץ השתתפו בוועידה נציגים מההסתדרות, התאחדות התעשיינים והממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה. עו"ד נעמי לנדאו בשיתוף עם עמיתותיה השופטות, עורכות דין, חברות פרלמנט ומרצות, הן שהובילו את השינוי בסדר היום של ה ILO זאת לעומת שנים קודמות בהן המוקד היה על סוגי העסקה, עוני מים וכדומה, נושאים חשובים כשלעצמם. הפעם הרעה החולה של התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית הביאה אותן להמליץ לשנות את האג'נדה דבר שאכן התקבל ועל כך הן ראויות להערכה ותודה גדולה.

גיא ריידר, מזכ"ל ארגון העבודה העולמי ברך את אימוץ האמנה ואמר שהיא מכירה בזכותו של כל  עובד לעולם עבודה חופשי מאלימות ומהטרדות ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרס שהשתתף אף הוא בוועידה קידם בברכה את ההצהרה נגד אלימות והטרדה בעבודה 2019 המלווה בהמלצה למדינות לאשרר אותה ולפתח מנגנונים לישומה. הוא אמר כי אלה התנהגויות העלולות לגרום לנזק פיזי, פסיכולוגי, מיני או כלכלי וכי אחריות המדינות החברות לקדם סביבת עבודה של אפס סובלנות.
לקריאה נוספת על ועידת ארגון העבודה הבינ"ל

על פסק הדין בעניין מני נפתלי בנושא התעמרות בעבודה וחשיבותו

מאמר מאת ד"ר אורית קמיר* מדור דעות, הארץ, 11.2.16 העוסק בחשיבות ובנקודת המפנה בנושא התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית בעקבות פסק הדין בעניינו של מני נפתלי שהועסק במעון ראש הממשלה. אנו שמחים שנכון להיום, הצטברו עוד פסיקות חשובות ברוח הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה אשר חייבו בפיצויים בגין התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית.
*ד"ר אורית קמיר היא מנסחת החוק למניעת הטרדה מינית וממנסחות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה.

 

בקרוב, אבחנה רפואית חדשה בשם שחיקה בעבודה והקשר שלה להתעמרות בעבודה

במאי 2019 החליט ארגון הבריאות העולמי לכלול אבחנה רפואית חדשה בשם 'שחיקה בעבודה' בספר האבחנות הרפואית ה ICD-11 במהדורתו החדשה שתצא בשנת 2022.
לדבר השלכות רבות וחלקן משיקות לנושא הדגל שלנו אותו אנחנו מובילים – ניטור ומניעת התעמרות בעבודה וטיפול בנפגעי התעמרות בעבודה.
לקריאת מאמרו של איתן מאירי בנושא 

שחיקה בעבודה היא מחלה ו"קרובת משפחה" של התעמרות בעבודה והתנכלות בעבודה.

ארגון הבריאות העולמי קיבל החלטה לכלול אבחנה רפואית חדשה בשם 'שחיקה בעבודה' בספר האבחנות הרפואית ה ICD-11 במהדורתו החדשה שתצא בשנת 2022.
לדבר השלכות רבות וחלקן משיקות לנושא הדגל שלנו אותו אנחנו מובילים – ניטור ומניעת התעמרות בעבודה וטיפול בנפגעי התעמרות בעבודה.
ההחלטה באה בהלימה לקו המוביל בתפיסה המודרנית של ארגונים לגבי זכויותיו וצרכיו של העובד.
קו זה אשר החל בשלהי המאה ה 20 תפס תאוצה ומתעצם בימינו, רואה את העובד* בשלמות ומתייחס לא רק לרווחתו הפיזית כך שתהייה לו סביבת עבודה נוחה ובטיחותית – ללא מפגעי זיהום, רעש, סכנות מחפצים מסוכנים וכדומה אלא מתייחס גם לרווחתו הנפשית, הקוגניטיבית והרגשית של העובד.
בפועל, האבחון של הרופא באם עובד חלה בשחיקה בעבודה נעשה בבחינת כמה קריטריונים שצריכים להתקיים: הפיסי – האם הוא תשוש, חסר אנרגיה, חש לאות בעבודה? הקוגניטיבי- האם הוא חש חוסר סיפוק מהעבודה או חש תחושות שליליות כלפי העבודה? הרגשי – האם הוא נמצא בדכדוך, תחושת ריקנות, תחושת חוסר ערך, ירידה בדימוי העצמי בעבודה? כמובן שמאבחן צריך לשלול גורמים נוספים שיכולים לגרום לתסמונות אלו כגון מחלות אחרות דוגמת אנמיה, מחלות ממאירות ועוד, או הפרעות נפשיות שונות.
ההכרה בשחיקה בעבודה כמחלה מתכתבת בתפיסתה עם ההכרה בזכותו של עובד לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות, חפה מפוגענות והתנכלות רגשית, סביבת עבודה הוגנת, תומכת ומעריכה.

הספרות המקצועית והמחקרים בנושא התעמרות והתנכלות תעסוקתית בעבודה, כמו גם הניסיון הבלתי אמצעי שלי כמטפל בנפגעי התעמרות בעבודה, מצביעים כי התעמרות בעבודה הינה גורם רב עוצמה המייצר שחיקה בעבודה, תוך שההתעמרות עצמה בעובד אף גורמת לו לשלל נזקים גופניים, רגשיים ונפשיים נוספים.

מבחינה משפטית, המקבילה בהגנה על העובד בנושא מניעת התעמרות בעבודה, היא קידום חקיקת החוק כנגד התעמרות בעבודה שכבר עבר בארץ קריאה טרומית בכנסת בתמיכתם של 58 ח"כים מכל סיעות בית המחוקקים, אבל נעצר זמנית, כך אני מקווה, מהמשך קידומו בגלל פיזור הכנסת. הצורך בחוק זה כל כך חזק ומוחשי כך שלמרות שהוא עדיין בגדר הצעת חוק, בתי הדין כבר מתייחסים להצעת החוק ובמקרים רבים נוהגים על פיה. כך קרה במשפטם של מני נפתלי ושל גיא אליהו בתביעותיהם כנגד אשת ראש הממשלה על התעמרות שחוו עת עבדו  במעון ראש הממשלה. כבוד השופטת דיתה פרוז'ינין קבעה פיצויים בגין ההתעמרות ומאז יש עוד ועוד תקדימים בהם קובעים שופטים כי התעמרות בעבודה  אסורה, ועל המתעמר מוטל עונש.

לשמחתי, יש כבר כיום יותר ויותר ארגונים, ארגוני עובדים ומעסיקים המבינים שכאשר העובד המתלונן בנושאי שחיקה בעבודה או התעמרות בעבודה הוא אינו עושה זאת בהכרח בגלל פינוק או חוסר יכולות שלו, אלא בגלל גורמים אובייקטיבים בעבודה שהוא חווה. מכאן חודרת ההכרה כי כדאי לארגון לנטר ולמנוע תופעות אלו מהן גם העובד יוצא פגוע וגם הארגון מפסיד כלכלית, מורלית ותדמיתית. על כן ארגונים עושים יותר ויותר כדי לתת לעובד תמיכה באספקטים השונים; בראש ובראשונה, יחס הוגן, התייחסות אליו כאדם, מתן הערכה, או במילים אחרות: החלת ערך היסוד 'כבוד כאדם' שמכיל בתוכו ערכי בסיס חשובים אלה. כך כאשר כדוגמא ניתנת לעובד אוטונומיה בעבודה, כמו יכולתו לקחת אחריות ולקבל החלטות עצמאיות, אלה ידועים כגורמים מחזקים, מעצימים ובולמי שחיקה בעבודה. שנית, ארגונים גם מודעים יותר כמה חשוב לתת לעובד ימי העשרה, קורסים, ימי הדרכה (כגון על התעמרות בעבודה או על שחיקה בעבודה), ימי גיבוש, ימי כיף, חדרי ספורט בתוך הארגון, חוגי ספורט וכדומה ובמקביל, יצירת נהלי דווח והתמודדות פנים ארגונית עם אירועי התנכלות והתעמרות בעבודה, נקיטת סנקציות, הענשה והתייחסות בחומרה לפוגעים ומנגד מתן תמיכה, ליווי והכרה בעובד אשר נפגע. אין ספק כי לעובד מגיע שכר הוגן לעמלו, אך למרביתנו, כבוד, הערכה וסביבת עבודה שאינה מאיימת, משפילה ומקטינת ערך, חשובים יותר מכל.

ומילה אחרונה : לא כל מי שסובל משחיקה עבר התעמרות בעבודתו, אך מרבית מי שעובר התעמרות קשה יחווה שחיקה.

*הכתוב מתייחס לגברים ולנשים ונכתב בלשון זכר רק לשם שטף הקריאה.

נכתב ע"י איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה ופסיכולוג משפטי.

התעמרות בעבודה – סיפורי ארבעה עדים וראיון עם איתן מאירי

בכתבה, ארבעה נפגעי התעמרות בעבודה מספרים על התנכלות קשה כלפיהם, על המשמעות של ההתעמרות ועל הסבל העצום שהם חווים וראיון עם איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, מומחה בנושא ומטפל בנפגעים.
כתבתו של איתי דודי, המהדורה המרכזית, ערוץ 11 כאן, 7.3.19.

ההשלכות ההרסניות של התעמרות בעבודה בעולם הרפואה, כנס אונסק"ו

כנס אונסק"ו הבינלאומי בירושלים בנושא ביואתיקה, אתיקה רפואית ומשפט הבריאות שהתקיים ב 11.2018.
איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי ומומחה לנושא התעמרות בעבודה, הרצה בכנס על ההשלכות ההרסניות של התעמרות בעבודה בעולם הרפואה.

הדינמיקה וחשיבות הטיפול המוקדם בעובדים הנתונים להתנכלות בעבודה

התעמרות בעבודה - הדינמיקה וחשיבות הטיפול המוקדם בעובדים הנתונים להתנכלות בעבודה

מאמר זה חשוב לכל מי שנמצא בעולם העבודה מכוון שאחד מכל ארבעה עובדים יחווה במהלך הקריירה שלו חוויה קשה ומיותרת של התעמרות / התנכלות / התעללות פסיכולוגית במקום עבודתו. רבים שחוו זאת לא ידעו בפני מה הם עומדים ולכן גם לא ידעו כיצד לפעול וכיצד להתגונן.

מהי התעמרות בעבודה?
ההגדרה כפי שהיא מנוסחת על פי הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה 2015:
"התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה".
ההתעמרות משבשת את יכולתו של העובד להמשיך לעשות את עבודתו כראוי ופוגעת בבריאותו הנפשית והפיזית.

מהן ההתנהגויות הנחשבות התעמרות בעבודה?
התייחסות משפילה לרבות צעקות קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו ע"י הצבת תנאים לא סבירים, הצרת סמכויותיו בניגוד להגדרת תפקידו מטעמים לא ענייניים, יצירת אווירה של פחד ואימים, יחוס עבודתו והצלחתו לאחרים, בידודו המקצועי והחברתי ופגיעה בפרטיותו.

אז מה הדינמיקה של התעמרות והתנכלות בעבודה?
ההתעמרות תתחיל, כמעט תמיד, במניפולציות, שקרים ובפעולות קטנות אשר לכאורה נראות תמימות, גם אם לא לגמרי מקובלות או מובנות לנפגע. בשלבים ראשונים אלו של הפגיעה בו הוא אינו מזהה כי הוא נתון להתעמרות אולם פעולות פוגעניות אלו הולכות ומסלימות עד לנקודה בה הן הופכות לברורות. למרות זאת, לוקח לנפגע זמן רב, לעיתים מספר שנים, להפנים שהוא נתון להתעמרות. בשלב זה, כשכבר הבין, לרוב העובד הנפגע כבר כואב ומותש מאוד וקשה לו להתגונן כראוי.
למותר לציין שכוח לא ראוי ולא מידתי או ההתנהגויות שהוזכרו לעייל שמופעלות כלפיו אינן משרתות את מטרות הארגון, אלא להפך – מזיקות לו.
נוסף לדרך המניפולטיבית והזוחלת בה ההתעמרות לרב נעשית, חוברים לכך מבנה אישיותו של הנפגע והדינמיקה מול הפוגען ומול הארגון.
על פי רוב הנפגע מתאפיין בהיותו אדם מוכשר, חרוץ וערכי, אדם אהוד ומוערך ששיתוף פעולה ועזרה לאחר טבועים בו. הוא גם יתאפיין בנטייה לרצות ולהכיל את האחר, ובחוסר יכולת לשים גבולות ובזיהוי מניפולציות מרושעות.
בשלב ראשון, התנהגותו המתעתעת והמתוחכמת של הפוגען מערערת את בטחונו העצמי וגורמות לו לעשות טעויות רבות כגון ניסיונות לרצות את הפוגען תוך שהוא בודק את עצמו ומחמיר עם עצמו. בכך נחצים גבולות שבתורם מעצימים את הפגיעה. הניסיון של הנפגע לרצות מזינה ומחזקת את הפוגען, תוך שהיא מחלישה את הנפגע ומעודדת את הדינמיקה ההרסנית ביניהם.

מה קורה בשלב הבא?
בשלב הבא יש והנפגע יפנים את היחס הפוגעני כלפיו וישלים אתו ויקבל את הנרטיב שהוא ראוי ליחס המשפיל, המבזה והפוגעני, שהוא אינו מוצלח ואינו מועיל, עד כדי התפתחות תסמונת סטוקהולם בחלק מהמקרים.
הנפגע, כמי שרגיל לפתור בעיות ולקדם דברים, חש בושה בגלל חוסר האונים שלו לעזור לעצמו ולשנות את המצב, ובאופן שגוי ומעוות מאמין לחשוב שהוא הבעיה ובגללו ישנם כשלים ותקלות – בדיוק כפי שהפוגען כוון שיקרה.

הפוגען ממשיך להפעיל טכניקות שונות של התעמרות: הפרד ומשול, הפצת שמועות שווא כנגדו, בידודו והכשלתו בדרכים שונות, כך שהנפגע מוצא את עצמו מבודד וללא תמיכה קולגיאלית (העמיתים של הנפגע מוסתים על ידי הפוגען ו/או מפחדים ממנו ומההשלכות הצפויות אם יתמכו בנפגע). בטחונו העצמי מתערער ביתר שאת כשבמקביל תחושות המצוקה, החרדה והאיום מחריפות.

בשלב זה הנפגע, הנמצא בתחושת איום, בסביבת עבודה שהופכת לעוינת, חווה שחיקה מואצת וסטרס מתמשך שכתוצאה מכך חלה פגיעה מתמשכת בבריאותו (כאבי ראש, בטן, הפרעות שינה, התפרצות מחלות אוטו-אימוניות ועוד) ובנפשו (מאנהדוניה ועד דיכאון, P.T.S.D. Complex), כמו גם פגיעה קוגניטיבית (קשיי ריכוז וזיכרון, קושי בקבלת החלטות).
במצבו המבודד ובהעדר תמיכה, מתקשה הנפגע לספר את סיפורו, קל וחומר כשהפוגען כבר קיבע נרטיב מאוד ברור על היותו של הנפגע כביכול אדם חלש, עלוב, חסר יכולות, חדל אישים, היפוכונדר ו"קוטר" ו/או הצגתו כמופרע או כאיש ריב מדון.

איך מתייחס הארגון / במקרי התעמרות בעבודה?
מרבית המנהלים, לרבות מרבית מנהלי משאבי האנוש וגורמי הרווחה במקום העבודה, אינם מכירים את תופעת ומאפייני ההתעמרות בעבודה ומכוון שבדרך כלל הפוגען  הוא היוזם את הפניה אליהם, לרב הם יקבלו את הנרטיב שלו הכולל הכפשת הנפגע, היותו עול על הארגון ואת היותו, הוא עצמו, לכאורה הנפגע.
בכך מקדם הפוגען את התשתו ובידודו של הנפגע ואת ניתוקו ממערכות תמיכה אפשריות.

לא רק שמערכת התמיכה בעובד חסרה, במקרים רבים גם המערכת המשפחתית נפגעת מבן המשפחה שהולך ומתערער ונחלש מול עיניהם מבלי שהם ערים לסיבות ולמצוקות אותן הוא חווה בעבודה (הוא עצמו אינו מזהה / מזהה רק חלקית/ מתבייש)  ולכן גם אינם יכולים להזדהות אתו או להגן עליו.
כך העובד המבודד, המוחלש, הפגוע והמוכה מתקשה להרים את עצמו, הוא חושש למקור פרנסתו והוא גם אינו במצב לקבל החלטות שקולות.

מדוע חשוב להכיר את הדינמיקה של התעמרות בעבודה?
הכרת הדינמיקה של ההתעמרות בעבודה אשר תיארתי כאן חשובה לכל עובד. באם העובד מזהה התעמרות כנגדו בשלבים מוקדמים, מומלץ שיפנה לקבלת עזרה אשר תמנע את הסחף ותיתן לו כלים ואמצעי התמודדות. ככל שהזיהוי מוקדם יותר, האפשרויות לתיקון, להימנעות מתגובות שגויות ומחמירות, או לצמצום משמעותי של נזקים, טובות יותר. מטפל מומחה לנושא המצוי בצד הפרקטי של עולם העבודה, יחד עם ידע ויכולת למתן טיפול ותמיכה נפשית, יכול לחלץ את העובד ולעזור לו לעבור טוב ונכון יותר תקופה אפלה זו בקריירה שלו. בהקשר זה יש לזכור את הנתון החמור כי התעמרות בעבודה שכיחה פי 4 מהטרדות מיניות בעבודה! – סיבה זו מחד, והעדר השיח על הנושא מאידך, הן הסיבות שקראתי לספרי בנושא "המגפה השקטה במקומות העבודה".

נכתב על ידי איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה.