התאבדות כתוצאה מהתעמרות בעבודה הוכרה כתאונת עבודה. פסיקה חדשה.

ביוני 2019 קשר בית הדין הארצי לעבודה בין התאבדותו של עובד שרות התעסוקה להתעמרות שחווה בעבודה ופסק כי ילדיו יקבלו קצבת שארים.
הפסיקה הייתה לאחר הליך משפטי של 8 שנים ודיון בשתי ערכאות בהן תבעו ילדיו של המנוח תגמולים מביטוח לאומי בטענה שהתאבדותו הייתה עקב התעמרות בעבודה. הדברים נסמכו בין השאר במכתב שהשאיר המנוח בו האשים גורמים במקום עבודתו בהתנכלות ובהתעמרות בו ובכך שבגללם החליט לשים קץ לחייו. המנוח התלונן לאורך שנים על התנכלותם והתנהגותם הפוגעת של ממוניו ועל חבריו לעבודה שהחרימו אותו. אחיו מספר למשל כי היה פגוע ומושפל מאוד מכך שסירבו באופן קבוע לצרפו למניין תפילת המנחה.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל טענת הביטוח הלאומי כי התאבדותו נבעה מקשיים ומאורעות שונים שעבר בחייו וכי לא הוכח כל אירוע מיוחד שקדם להחלטתו לשים קץ לחייו. בית הדין הארצי הפך את ההחלטה. כבוד השופטת סיגל דוידוב-מוטולה קבעה שמכלול הראיות מלמד כי המנוח אמנם סבל מקשיים בתחומי חיים רבים, אך עיקר מצוקתו בתקופה האחרונה לחייו נגעה לשכר העידוד שלא שולם לו. לדבריה הוכח שהמנוח קיבל מכתב כשלושה שבועות לפני מותו שבו שוב נדחתה בקשתו ואותו מכתב, קבעה, הוא האירוע המיוחד מבחינה נפשית שעשויה הייתה להיות לו השפעה משמעותית על המנוח. תקוותו שהדבר עומד להיפתר שהתנפצה הגבירה את תחושות התסכול והקיפוח שלו וגם תחושותיו שאין באפשרותו להיאבק מול אותם גורמים בשירות התעסוקה אותם ראה כאויביו. בפסק הדין השתתפו גם השופטים לאה גליקסמן ומיכאל שפיצר וכן שני נציגי ציבור שקיבלו את ערעור ילדי המנוח.

אנו רואים בפסק דין זה תקדים חשוב: לא עוד ניתן לתלות התאבדות של אדם שעבר התעמרות בעבודה רק באירועי עבר ולהתנער מאחריות ולשלול התעמרות והתנכלות בעבודה כ”קש ששבר את גב הגמל”.
המוסד לביטוח לאומי מתקשה כיום לקבל את העובדה שמצבי מתח מתמשכים ובוודאי כאלה הנגרמים מהתעמרות בעבודה, עלולים ליצור נזקים בריאותיים ונפשיים בלתי הפיכים. אנו מקווים שפסק דין זה יתרום לתחילתו של שינוי בגישת המוסד לביטוח לאומי לנזקי ההתעמרות בעבודה של מבוטחיו.
קישור לפסק הדין

אמנה בין לאומית חדשה למניעת אלימות, הטרדה והתעמרות בעבודה

חדשות התעמרות בעבודה: ועידת המאה של ארגון העבודה הבינלאומי עם אימוץ אמנה חסרת תקדים!

ועידת המאה של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בג’נבה הסתיימה ביום שישי ה 21.6.19 עם אימוץ אמנה חסרת תקדים והמלצה נלווית למאבק באלימות ובהתעמרות בעולם העבודה, וכן בהצהרה המתווה את הדרך לקראת עתיד אנושי של העבודה. הוועדה התקיימה במשך כשבועיים והשתתפו בה נציגים מ 187 מדינות.

ההצהרה בוחנת את עתיד עולם העבודה המשתנה כשהיא מתמקדת באדם העובד כך שיוכל ליהנות מהשינויים שחלים בו כדי להבטיח לו הגנה נאותה והיא מכילה סעיפים נוספים כמו: כיבוד זכויות היסוד של העובדים, שכר מינימום נאות, מגבלות מקסימליות על זמן העבודה, בטיחות ובריאות בעבודה, מדיניות ואמצעים המבטיחים פרטיות נאותה והגנה על נתונים אישיים המגיבים לאתגרים והזדמנויות בעולם העבודה הנוגעים לשינוי דיגיטלי ועוד.

מהארץ השתתפו בוועידה נציגים מההסתדרות, התאחדות התעשיינים והממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה. עו”ד נעמי לנדאו בשיתוף עם עמיתותיה השופטות, עורכות דין, חברות פרלמנט ומרצות, הן שהובילו את השינוי בסדר היום של ה ILO זאת לעומת שנים קודמות בהן המוקד היה על סוגי העסקה, עוני מים וכדומה, נושאים חשובים כשלעצמם. הפעם הרעה החולה של התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית הביאה אותן להמליץ לשנות את האג’נדה דבר שאכן התקבל ועל כך הן ראויות להערכה ותודה גדולה.

גיא ריידר, מזכ”ל ארגון העבודה העולמי ברך את אימוץ האמנה ואמר שהיא מכירה בזכותו של כל  עובד לעולם עבודה חופשי מאלימות ומהטרדות ומזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרס שהשתתף אף הוא בוועידה קידם בברכה את ההצהרה נגד אלימות והטרדה בעבודה 2019 המלווה בהמלצה למדינות לאשרר אותה ולפתח מנגנונים לישומה. הוא אמר כי אלה התנהגויות העלולות לגרום לנזק פיזי, פסיכולוגי, מיני או כלכלי וכי אחריות המדינות החברות לקדם סביבת עבודה של אפס סובלנות.
לקריאה נוספת על ועידת ארגון העבודה הבינ”ל

על פסק הדין בעניין מני נפתלי בנושא התעמרות בעבודה וחשיבותו

מאמר מאת ד”ר אורית קמיר* שפורסם במדור דעות, הארץ, 11.2.16 והוא עוסק בחשיבות ובנקודת המפנה בנושא התעמרות בעבודה בעקבות פסק הדין בעניינו של מני נפתלי שהועסק במעון ראש הממשלה.
אנו שמחים שנכון להיום, לאחר יותר מ 3 שנים, הצטברו עוד פסיקות חשובות ברוח הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה אשר חייבו בפיצויים בגין התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית.

*ד”ר אורית קמיר היא מנסחת החוק למניעת הטרדה מינית וממנסחות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה.

 

בקרוב, אבחנה רפואית חדשה בשם שחיקה בעבודה והקשר שלה להתעמרות בעבודה

במאי 2019 החליט ארגון הבריאות העולמי לכלול אבחנה רפואית חדשה בשם ‘שחיקה בעבודה’ בספר האבחנות הרפואית ה ICD-11 במהדורתו החדשה שתצא בשנת 2022.
לדבר השלכות רבות וחלקן משיקות לנושא הדגל שלנו אותו אנחנו מובילים – ניטור ומניעת התעמרות בעבודה וטיפול בנפגעי התעמרות בעבודה.
לקריאת מאמרו של איתן מאירי בנושא 

שחיקה בעבודה היא מחלה ו”קרובת משפחה” של התעמרות בעבודה והתנכלות בעבודה.

ארגון הבריאות העולמי קיבל החלטה לכלול אבחנה רפואית חדשה בשם ‘שחיקה בעבודה’ בספר האבחנות הרפואית ה ICD-11 במהדורתו החדשה שתצא בשנת 2022.
לדבר השלכות רבות וחלקן משיקות לנושא הדגל שלנו אותו אנחנו מובילים – ניטור ומניעת התעמרות בעבודה וטיפול בנפגעי התעמרות בעבודה.
ההחלטה באה בהלימה לקו המוביל בתפיסה המודרנית של ארגונים לגבי זכויותיו וצרכיו של העובד.
קו זה אשר החל בשלהי המאה ה 20 תפס תאוצה ומתעצם בימינו, רואה את העובד* בשלמות ומתייחס לא רק לרווחתו הפיזית כך שתהייה לו סביבת עבודה נוחה ובטיחותית – ללא מפגעי זיהום, רעש, סכנות מחפצים מסוכנים וכדומה אלא מתייחס גם לרווחתו הנפשית, הקוגניטיבית והרגשית של העובד.
בפועל, האבחון של הרופא באם עובד חלה בשחיקה בעבודה נעשה בבחינת כמה קריטריונים שצריכים להתקיים: הפיסי – האם הוא תשוש, חסר אנרגיה, חש לאות בעבודה? הקוגניטיבי- האם הוא חש חוסר סיפוק מהעבודה או חש תחושות שליליות כלפי העבודה? הרגשי – האם הוא נמצא בדכדוך, תחושת ריקנות, תחושת חוסר ערך, ירידה בדימוי העצמי בעבודה? כמובן שמאבחן צריך לשלול גורמים נוספים שיכולים לגרום לתסמונות אלו כגון מחלות אחרות דוגמת אנמיה, מחלות ממאירות ועוד, או הפרעות נפשיות שונות.
ההכרה בשחיקה בעבודה כמחלה מתכתבת בתפיסתה עם ההכרה בזכותו של עובד לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות, חפה מפוגענות והתנכלות רגשית, סביבת עבודה הוגנת, תומכת ומעריכה.

הספרות המקצועית והמחקרים בנושא התעמרות והתנכלות תעסוקתית בעבודה, כמו גם הניסיון הבלתי אמצעי שלי כמטפל בנפגעי התעמרות בעבודה, מצביעים כי התעמרות בעבודה הינה גורם רב עוצמה המייצר שחיקה בעבודה, תוך שההתעמרות עצמה בעובד אף גורמת לו לשלל נזקים גופניים, רגשיים ונפשיים נוספים.

מבחינה משפטית, המקבילה בהגנה על העובד בנושא מניעת התעמרות בעבודה, היא קידום חקיקת החוק כנגד התעמרות בעבודה שכבר עבר בארץ קריאה טרומית בכנסת בתמיכתם של 58 ח”כים מכל סיעות בית המחוקקים, אבל נעצר זמנית, כך אני מקווה, מהמשך קידומו בגלל פיזור הכנסת. הצורך בחוק זה כל כך חזק ומוחשי כך שלמרות שהוא עדיין בגדר הצעת חוק, בתי הדין כבר מתייחסים להצעת החוק ובמקרים רבים נוהגים על פיה. כך קרה במשפטם של מני נפתלי ושל גיא אליהו בתביעותיהם כנגד אשת ראש הממשלה על התעמרות שחוו עת עבדו  במעון ראש הממשלה. כבוד השופטת דיתה פרוז’ינין קבעה פיצויים בגין ההתעמרות ומאז יש עוד ועוד תקדימים בהם קובעים שופטים כי התעמרות בעבודה  אסורה, ועל המתעמר מוטל עונש.

לשמחתי, יש כבר כיום יותר ויותר ארגונים, ארגוני עובדים ומעסיקים המבינים שכאשר העובד המתלונן בנושאי שחיקה בעבודה או התעמרות בעבודה הוא אינו עושה זאת בהכרח בגלל פינוק או חוסר יכולות שלו, אלא בגלל גורמים אובייקטיבים בעבודה שהוא חווה. מכאן חודרת ההכרה כי כדאי לארגון לנטר ולמנוע תופעות אלו מהן גם העובד יוצא פגוע וגם הארגון מפסיד כלכלית, מורלית ותדמיתית. על כן ארגונים עושים יותר ויותר כדי לתת לעובד תמיכה באספקטים השונים; בראש ובראשונה, יחס הוגן, התייחסות אליו כאדם, מתן הערכה, או במילים אחרות: החלת ערך היסוד ‘כבוד כאדם’ שמכיל בתוכו ערכי בסיס חשובים אלה. כך כאשר כדוגמא ניתנת לעובד אוטונומיה בעבודה, כמו יכולתו לקחת אחריות ולקבל החלטות עצמאיות, אלה ידועים כגורמים מחזקים, מעצימים ובולמי שחיקה בעבודה. שנית, ארגונים גם מודעים יותר כמה חשוב לתת לעובד ימי העשרה, קורסים, ימי הדרכה (כגון על התעמרות בעבודה או על שחיקה בעבודה), ימי גיבוש, ימי כיף, חדרי ספורט בתוך הארגון, חוגי ספורט וכדומה ובמקביל, יצירת נהלי דווח והתמודדות פנים ארגונית עם אירועי התנכלות והתעמרות בעבודה, נקיטת סנקציות, הענשה והתייחסות בחומרה לפוגעים ומנגד מתן תמיכה, ליווי והכרה בעובד אשר נפגע. אין ספק כי לעובד מגיע שכר הוגן לעמלו, אך למרביתנו, כבוד, הערכה וסביבת עבודה שאינה מאיימת, משפילה ומקטינת ערך, חשובים יותר מכל.

ומילה אחרונה : לא כל מי שסובל משחיקה עבר התעמרות בעבודתו, אך מרבית מי שעובר התעמרות קשה יחווה שחיקה.

*הכתוב מתייחס לגברים ולנשים ונכתב בלשון זכר רק לשם שטף הקריאה.

נכתב ע”י איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה ופסיכולוג משפטי.

התעמרות בעבודה – סיפורי ארבעה עדים וראיון עם איתן מאירי

בכתבה, ארבעה נפגעי התעמרות בעבודה מספרים על התנכלות קשה כלפיהם, על המשמעות של ההתעמרות ועל הסבל העצום שהם חווים וראיון עם איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי וארגוני, מומחה בנושא ומטפל בנפגעים.
כתבתו של איתי דודי, המהדורה המרכזית, ערוץ 11 כאן, 7.3.19.

ההשלכות ההרסניות של התעמרות בעבודה בעולם הרפואה, כנס אונסק”ו

אתמול ה28.11.18 התקיים כנס אונסק”ו הבינלאומי בירושלים בנושא ביואתיקה, אתיקה רפואית ומשפט הבריאות.
איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי ומומחה לנושא התעמרות בעבודה, הרצה בכנס על ההשלכות ההרסניות של התעמרות בעבודה בעולם הרפואה.

הדינמיקה וחשיבות הטיפול המוקדם בעובדים הנתונים להתנכלות בעבודה

התעמרות בעבודה - הדינמיקה וחשיבות הטיפול המוקדם בעובדים הנתונים להתנכלות בעבודה

מאמר זה חשוב לכל מי שנמצא בעולם העבודה מכוון שאחד מכל ארבעה עובדים יחווה במהלך הקריירה שלו חוויה קשה ומיותרת של התעמרות / התנכלות / התעללות פסיכולוגית במקום עבודתו. רבים שחוו זאת לא ידעו בפני מה הם עומדים ולכן גם לא ידעו כיצד לפעול וכיצד להתגונן.

מהי התעמרות בעבודה?
ההגדרה כפי שהיא מנוסחת על פי הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה 2015:
“התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה”.
ההתעמרות משבשת את יכולתו של העובד להמשיך לעשות את עבודתו כראוי ופוגעת בבריאותו הנפשית והפיזית.

מהן ההתנהגויות הנחשבות התעמרות בעבודה?
התייחסות משפילה לרבות צעקות קללות, האשמות שווא, הפצת שמועות מזיקות, שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו ע”י הצבת תנאים לא סבירים, הצרת סמכויותיו בניגוד להגדרת תפקידו מטעמים לא ענייניים, יצירת אווירה של פחד ואימים, יחוס עבודתו והצלחתו לאחרים, בידודו המקצועי והחברתי ופגיעה בפרטיותו.

אז מה הדינמיקה של התעמרות והתנכלות בעבודה?
ההתעמרות תתחיל, כמעט תמיד, במניפולציות, שקרים ובפעולות קטנות אשר לכאורה נראות תמימות, גם אם לא לגמרי מקובלות או מובנות לנפגע. בשלבים ראשונים אלו של הפגיעה בו הוא אינו מזהה כי הוא נתון להתעמרות אולם פעולות פוגעניות אלו הולכות ומסלימות עד לנקודה בה הן הופכות לברורות. למרות זאת, לוקח לנפגע זמן רב, לעיתים מספר שנים, להפנים שהוא נתון להתעמרות. בשלב זה, כשכבר הבין, לרוב העובד הנפגע כבר כואב ומותש מאוד וקשה לו להתגונן כראוי.
למותר לציין שכוח לא ראוי ולא מידתי או ההתנהגויות שהוזכרו לעייל שמופעלות כלפיו אינן משרתות את מטרות הארגון, אלא להפך – מזיקות לו.
נוסף לדרך המניפולטיבית והזוחלת בה ההתעמרות לרב נעשית, חוברים לכך מבנה אישיותו של הנפגע והדינמיקה מול הפוגען ומול הארגון.
על פי רוב הנפגע מתאפיין בהיותו אדם מוכשר, חרוץ וערכי, אדם אהוד ומוערך ששיתוף פעולה ועזרה לאחר טבועים בו. הוא גם יתאפיין בנטייה לרצות ולהכיל את האחר, ובחוסר יכולת לשים גבולות ובזיהוי מניפולציות מרושעות.
בשלב ראשון, התנהגותו המתעתעת והמתוחכמת של הפוגען מערערת את בטחונו העצמי וגורמות לו לעשות טעויות רבות כגון ניסיונות לרצות את הפוגען תוך שהוא בודק את עצמו ומחמיר עם עצמו. בכך נחצים גבולות שבתורם מעצימים את הפגיעה. הניסיון של הנפגע לרצות מזינה ומחזקת את הפוגען, תוך שהיא מחלישה את הנפגע ומעודדת את הדינמיקה ההרסנית ביניהם.

מה קורה בשלב הבא?
בשלב הבא יש והנפגע יפנים את היחס הפוגעני כלפיו וישלים אתו ויקבל את הנרטיב שהוא ראוי ליחס המשפיל, המבזה והפוגעני, שהוא אינו מוצלח ואינו מועיל, עד כדי התפתחות תסמונת סטוקהולם בחלק מהמקרים.
הנפגע, כמי שרגיל לפתור בעיות ולקדם דברים, חש בושה בגלל חוסר האונים שלו לעזור לעצמו ולשנות את המצב, ובאופן שגוי ומעוות מאמין לחשוב שהוא הבעיה ובגללו ישנם כשלים ותקלות – בדיוק כפי שהפוגען כוון שיקרה.

הפוגען ממשיך להפעיל טכניקות שונות של התעמרות: הפרד ומשול, הפצת שמועות שווא כנגדו, בידודו והכשלתו בדרכים שונות, כך שהנפגע מוצא את עצמו מבודד וללא תמיכה קולגיאלית (העמיתים של הנפגע מוסתים על ידי הפוגען ו/או מפחדים ממנו ומההשלכות הצפויות אם יתמכו בנפגע). בטחונו העצמי מתערער ביתר שאת כשבמקביל תחושות המצוקה, החרדה והאיום מחריפות.

בשלב זה הנפגע, הנמצא בתחושת איום, בסביבת עבודה שהופכת לעוינת, חווה שחיקה מואצת וסטרס מתמשך שכתוצאה מכך חלה פגיעה מתמשכת בבריאותו (כאבי ראש, בטן, הפרעות שינה, התפרצות מחלות אוטו-אימוניות ועוד) ובנפשו (מאנהדוניה ועד דיכאון, P.T.S.D. Complex), כמו גם פגיעה קוגניטיבית (קשיי ריכוז וזיכרון, קושי בקבלת החלטות).
במצבו המבודד ובהעדר תמיכה, מתקשה הנפגע לספר את סיפורו, קל וחומר כשהפוגען כבר קיבע נרטיב מאוד ברור על היותו של הנפגע כביכול אדם חלש, עלוב, חסר יכולות, חדל אישים, היפוכונדר ו”קוטר” ו/או הצגתו כמופרע או כאיש ריב מדון.

איך מתייחס הארגון / במקרי התעמרות בעבודה?
מרבית המנהלים, לרבות מרבית מנהלי משאבי האנוש וגורמי הרווחה במקום העבודה, אינם מכירים את תופעת ומאפייני ההתעמרות בעבודה ומכוון שבדרך כלל הפוגען  הוא היוזם את הפניה אליהם, לרב הם יקבלו את הנרטיב שלו הכולל הכפשת הנפגע, היותו עול על הארגון ואת היותו, הוא עצמו, לכאורה הנפגע.
בכך מקדם הפוגען את התשתו ובידודו של הנפגע ואת ניתוקו ממערכות תמיכה אפשריות.

לא רק שמערכת התמיכה בעובד חסרה, במקרים רבים גם המערכת המשפחתית נפגעת מבן המשפחה שהולך ומתערער ונחלש מול עיניהם מבלי שהם ערים לסיבות ולמצוקות אותן הוא חווה בעבודה (הוא עצמו אינו מזהה / מזהה רק חלקית/ מתבייש)  ולכן גם אינם יכולים להזדהות אתו או להגן עליו.
כך העובד המבודד, המוחלש, הפגוע והמוכה מתקשה להרים את עצמו, הוא חושש למקור פרנסתו והוא גם אינו במצב לקבל החלטות שקולות.

מדוע חשוב להכיר את הדינמיקה של התעמרות בעבודה?
הכרת הדינמיקה של ההתעמרות בעבודה אשר תיארתי כאן חשובה לכל עובד. באם העובד מזהה התעמרות כנגדו בשלבים מוקדמים, מומלץ שיפנה לקבלת עזרה אשר תמנע את הסחף ותיתן לו כלים ואמצעי התמודדות. ככל שהזיהוי מוקדם יותר, האפשרויות לתיקון, להימנעות מתגובות שגויות ומחמירות, או לצמצום משמעותי של נזקים, טובות יותר. מטפל מומחה לנושא המצוי בצד הפרקטי של עולם העבודה, יחד עם ידע ויכולת למתן טיפול ותמיכה נפשית, יכול לחלץ את העובד ולעזור לו לעבור טוב ונכון יותר תקופה אפלה זו בקריירה שלו. בהקשר זה יש לזכור את הנתון החמור כי התעמרות בעבודה שכיחה פי 4 מהטרדות מיניות בעבודה! – סיבה זו מחד, והעדר השיח על הנושא מאידך, הן הסיבות שקראתי לספרי בנושא “המגפה השקטה במקומות העבודה”.

נכתב על ידי איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה.