שחיקה בעבודה היא מחלה ו”קרובת משפחה” של התעמרות בעבודה והתנכלות בעבודה.

ארגון הבריאות העולמי קיבל החלטה לכלול אבחנה רפואית חדשה בשם ‘שחיקה בעבודה’ בספר האבחנות הרפואית ה ICD-11 במהדורתו החדשה שתצא בשנת 2022.
לדבר השלכות רבות וחלקן משיקות לנושא הדגל שלנו אותו אנחנו מובילים – ניטור ומניעת התעמרות בעבודה וטיפול בנפגעי התעמרות בעבודה.
ההחלטה באה בהלימה לקו המוביל בתפיסה המודרנית של ארגונים לגבי זכויותיו וצרכיו של העובד.
קו זה אשר החל בשלהי המאה ה 20 תפס תאוצה ומתעצם בימינו, רואה את העובד* בשלמות ומתייחס לא רק לרווחתו הפיזית כך שתהייה לו סביבת עבודה נוחה ובטיחותית – ללא מפגעי זיהום, רעש, סכנות מחפצים מסוכנים וכדומה אלא מתייחס גם לרווחתו הנפשית, הקוגניטיבית והרגשית של העובד.
בפועל, האבחון של הרופא באם עובד חלה בשחיקה בעבודה נעשה בבחינת כמה קריטריונים שצריכים להתקיים: הפיסי – האם הוא תשוש, חסר אנרגיה, חש לאות בעבודה? הקוגניטיבי- האם הוא חש חוסר סיפוק מהעבודה או חש תחושות שליליות כלפי העבודה? הרגשי – האם הוא נמצא בדכדוך, תחושת ריקנות, תחושת חוסר ערך, ירידה בדימוי העצמי בעבודה? כמובן שמאבחן צריך לשלול גורמים נוספים שיכולים לגרום לתסמונות אלו כגון מחלות אחרות דוגמת אנמיה, מחלות ממאירות ועוד, או הפרעות נפשיות שונות.
ההכרה בשחיקה בעבודה כמחלה מתכתבת בתפיסתה עם ההכרה בזכותו של עובד לסביבת עבודה נקיה מהתעמרות, חפה מפוגענות והתנכלות רגשית, סביבת עבודה הוגנת, תומכת ומעריכה.

הספרות המקצועית והמחקרים בנושא התעמרות והתנכלות תעסוקתית בעבודה, כמו גם הניסיון הבלתי אמצעי שלי כמטפל בנפגעי התעמרות בעבודה, מצביעים כי התעמרות בעבודה הינה גורם רב עוצמה המייצר שחיקה בעבודה, תוך שההתעמרות עצמה בעובד אף גורמת לו לשלל נזקים גופניים, רגשיים ונפשיים נוספים.

מבחינה משפטית, המקבילה בהגנה על העובד בנושא מניעת התעמרות בעבודה, היא קידום חקיקת החוק כנגד התעמרות בעבודה שכבר עבר בארץ קריאה טרומית בכנסת בתמיכתם של 58 ח”כים מכל סיעות בית המחוקקים, אבל נעצר זמנית, כך אני מקווה, מהמשך קידומו בגלל פיזור הכנסת. הצורך בחוק זה כל כך חזק ומוחשי כך שלמרות שהוא עדיין בגדר הצעת חוק, בתי הדין כבר מתייחסים להצעת החוק ובמקרים רבים נוהגים על פיה. כך קרה במשפטם של מני נפתלי ושל גיא אליהו בתביעותיהם כנגד אשת ראש הממשלה על התעמרות שחוו עת עבדו  במעון ראש הממשלה. כבוד השופטת דיתה פרוז’ינין קבעה פיצויים בגין ההתעמרות ומאז יש עוד ועוד תקדימים בהם קובעים שופטים כי התעמרות בעבודה  אסורה, ועל המתעמר מוטל עונש.

לשמחתי, יש כבר כיום יותר ויותר ארגונים, ארגוני עובדים ומעסיקים המבינים שכאשר העובד המתלונן בנושאי שחיקה בעבודה או התעמרות בעבודה הוא אינו עושה זאת בהכרח בגלל פינוק או חוסר יכולות שלו, אלא בגלל גורמים אובייקטיבים בעבודה שהוא חווה. מכאן חודרת ההכרה כי כדאי לארגון לנטר ולמנוע תופעות אלו מהן גם העובד יוצא פגוע וגם הארגון מפסיד כלכלית, מורלית ותדמיתית. על כן ארגונים עושים יותר ויותר כדי לתת לעובד תמיכה באספקטים השונים; בראש ובראשונה, יחס הוגן, התייחסות אליו כאדם, מתן הערכה, או במילים אחרות: החלת ערך היסוד ‘כבוד כאדם’ שמכיל בתוכו ערכי בסיס חשובים אלה. כך כאשר כדוגמא ניתנת לעובד אוטונומיה בעבודה, כמו יכולתו לקחת אחריות ולקבל החלטות עצמאיות, אלה ידועים כגורמים מחזקים, מעצימים ובולמי שחיקה בעבודה. שנית, ארגונים גם מודעים יותר כמה חשוב לתת לעובד ימי העשרה, קורסים, ימי הדרכה (כגון על התעמרות בעבודה או על שחיקה בעבודה), ימי גיבוש, ימי כיף, חדרי ספורט בתוך הארגון, חוגי ספורט וכדומה ובמקביל, יצירת נהלי דווח והתמודדות פנים ארגונית עם אירועי התנכלות והתעמרות בעבודה, נקיטת סנקציות, הענשה והתייחסות בחומרה לפוגעים ומנגד מתן תמיכה, ליווי והכרה בעובד אשר נפגע. אין ספק כי לעובד מגיע שכר הוגן לעמלו, אך למרביתנו, כבוד, הערכה וסביבת עבודה שאינה מאיימת, משפילה ומקטינת ערך, חשובים יותר מכל.

ומילה אחרונה : לא כל מי שסובל משחיקה עבר התעמרות בעבודתו, אך מרבית מי שעובר התעמרות קשה יחווה שחיקה.

*הכתוב מתייחס לגברים ולנשים ונכתב בלשון זכר רק לשם שטף הקריאה.

נכתב ע”י איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה ופסיכולוג משפטי.

התעמרות בעבודה ובושת הנפגע

התעללות בעבודה ומניעת בושת הנפגע

קמפיין Metoo# בעל התהודה העולמית חסרת התקדים מסמל את השלב הבשל והמכריע במאבק כנגד הטרדות מיניות. הקורבנות אשר לרב הסתתרו מאחורי שמות בדויים, דמויות מוצללות וקולות מעוותים, יוצאות/ים בגלוי ושמית כנגד מטרידיהן/ם ומשתפות/ים את פרטי האירועים הקשים והטראומטיים. עוד בולט בחריגותו הברוכה בקמפיין הוא חוסר ההתנצלות של הקורבנות מתוך הבנה שאין להן/ם חלק במעשי ההטרדה ו/או התוקפנות. הקמפיין פרץ כמו מורסה שהגיעה להבשלה בזכות בשלות חברתית ותודעתית כי אין דבר שיכול הנפגע לעשות או לא לעשות כדי להביא עליו מעשה זה. כמובן שמנגד, הקמפיין עצמו גם תרם להעצמת המודעות הזו. הבשלה כזו היא תולדה של תהליך ארוך שנים בו החברה עוסקת בנושא כשהיא מקלפת אט אט סטריאוטיפיים עמוקים על גבריות, נשיות, מיניות, יחסים בין המינים ועוד והיא כמובן חלק בלתי נפרד ממאבקה של התנועה הפמיניסטית (למרות שבקמפיין ה Metoo# השתתפו גם גברים). בארץ, ציון דרך משמעותי לדרך ארוכה זו היווה החוק למניעת הטרדה מינית שכבר מלאו לו 20 שנים והוא הבסיס המוצק עליו נבנה השינוי.

כמי שעוסק בנושא ההתעמרות בעבודה מכל היבטיו ומרבה לטפל בנפגעי ההתעמרות, איני יכול אלא להמשיך לחשוף היבטים שונים של התופעה הקשה הזו שפוגעת בכל כך רבים ולייחל ליום בו גם נושא זה יבשיל וימצא מבחינות רבות במקום בו נמצא כיום נושא ההטרדות המיניות ועניין נטרול בושת הקורבן ביניהן.

התעמרות בעבודה, למרות שמדובר עליה הרבה פחות מאשר על הטרדות מיניות (עם או בלי חשיפה שמית) היא, למרבה ההפתעה של רבים, תופעה נפוצה פי ארבע מהטרדות מיניות!
ישנן מספר סיבות מדוע במשך שנים רבות הסיפורים לא נחשפו ואנשים נשארו לבד עם כאבם. אחת הסיבות היא בגלל שלא היה לתופעה שם, לא דובר בה ואנשים לא יכלו לשים אצבע על מה שהם חווים. אנשים שעברו התעמרות בעבודה חשבו שהם היחידים שחווים זאת וכמובן מכאן הדרך קצרה למחשבה חסרת הבסיס כי יש בי אשמה, או לפחות אשמה חלקית, שדבר זה קורה דווקא לי. סיבה נוספת היא שבשונה מהטרדות מיניות, בגלל דרכם המתעתעת של מרבית המתעמרים במקומות העבודה, קשה לקורבן פעמים רבות לזהות שהוא נתון להתעמרות ועד שהוא כבר מזהה זאת, הוא כבר נמצא תקופה לא קצרה תחת התעמרות כשהוא כבר מוחלש וחסר כוח התנגדות והתגוננות, שלא לדבר על יכולת השבת מלחמה.

אולם הנושא החשוב בגללו נושא ההתעמרות בעבודה לא הגיע להבשלה ציבורית-חברתית הוא בגלל ממד הבושה אשר בניגוד לתחום ההטרדות המיניות, הקורבנות עוד לא השכילו להבין לעומק את חפותם משותפות כלשהי למעשה.
כדרך שגרה במשרדנו, אנחנו רגילים לשיחות טלפון בהם פונים אלינו עם חשש כבד בתחילת השיחה להזדהות ועם רגשות בושה גדולים. בהתאמה, חלק מהתהליך הראשוני בליווי ובטיפול הוא לנטרל בצורה מושכלת ותומכת את האלמנטים האלו. הורדת הנטל הזה מעל כתפי הנפגע משחררת אותו להמשך הטיפול בכל מה שנדרש ממנו מול המתעמר, מול הארגון וכמובן להמשך החלמתו האישית ושיקומו הנפשי והמקצועי.
כבר היום, כ-3 שנים לאחר צאת ספרי, הראשון בארץ שהציף והביא למודעות את הנושא, אני מזהה ניצני תחילתה של התרופפות הבושה הזו שנלווית לה לעיתים גם האשמה עצמית – למה דווקא אני? למה לא זיהיתי? למה לא פעלתי? ועוד. זכורים לי כל כך הרבה ראיונות ותוכניות בנושא בתקשורת שהיו צמאים לעדויות ממקור ראשון, אולם לא הצלחתי להביא כמעט נפגעים להתראיין, אפילו לא בהצללה! גם כאלו שבשלב מסוים של הייעוץ הכריזו באומץ שיעשו כל מה שיידרש כדי לעזור לקורבנות עתידיים, בשעת אמת קיבלו רגליים קרות.
לאור האמור, אני מקווה כי החוק למניעת התעמרות בעבודה 2015 של חברת הכנסת מרב מיכאלי אשר אני שותף בקידומו ואשר עבר קריאה טרומית בתמיכת 58 חברי כנסת מכל הסיעות, יושלם בהקדם. בהעדר חוק ודרכי פעולה סדורות, נמצא כי הנהלות ארגונים

מתקשות לפעול באופן אפקטיבי כנגדן. כך למשל במחקר שערכנו על התעמרות רופאים ברופאים נמצא כי באותם מקרים בהם הייתה תלונה על התעמרות, רק ב- 6% מהמקרים ההנהלה עזרה למתלונן וב- 94% מהמקרים היא התעלמה מתלונתו או הרעה את מצבו. במחקר דומה שערכנו ב 2017 על “התעמרות מבית” בעובדים סוציאליים התמונה הייתה טובה רק במקצת: ב 17% מהמקרים ההנהלה סייעה למתלונן וב 83% מהמקרים היא התעלמה היא פגעה בו.
תהליך הכלים השלובים נחוץ גם פה – לחץ ציבורי שיקדם את החוק – וקידומו אשר יזרז את חשיפת העוולות על מנת להביא למיגורן.
התמודדות עם תופעת ההתעמרות בעבודה היא תפקידו של כל מנהל, קל וחומר של מנהלי משאבי האנוש. אני קורא למנהלות/י משאבי אנוש ללמוד על התופעה ולהכיר אותה ואת השלכותיה הרעות על העובדים ועל הארגון כולו.
באחד מספרי ההדרכה הפופולריים בארצות הברית המיועדים לנפגעי התעמרות בעבודה מודגשת העצה: “אל תלך אל משאבי האנוש – הם האויב שלך!”. אני מקווה כי אף עובד בישראל לא יזדהה עם אמירה מקוממת זאת, אלא יראה במשאבי האנוש גורם פעיל להגנה, לעזרה, תמיכה וסיוע לו.

מאת: איתן מאירי, פסיכולוג תעסוקתי מומחה. המאמר פורסם במגזין ובאתר HRS- פורטל מנהלי משאבי אנוש 07.12.17.

איתן מאירי על הספר “המגפה השקטה במקומות העבודה” – “שניים בשתיים” עם מוריה קור ויובל אלבשן, רשת ב’ 21.11.16

איתן מאירי מרואיין על הספר “המגפה השקטה במקומות העבודה – התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית” בתוכנית
“שניים בשתיים” עם מוריה קור ויובל אלבשן, רשת ב’ 21.11.16.

התעמרות והתנכלות בעבודה – אברי גלעד והילה קורח משוחחים על הספר החדש: המגפה השקטה במקומות העבודה

התעמרות והתנכלות בעבודה – אברי גלעד והילה קורח משוחחים על הספר החדש: המגפה השקטה במקומות העבודה – התעמרות,הצקה,התנכלות, התעללות פסיכולוגית, תוכנית “העולם הבוקר” ערוץ 22, 13.09.13

התעמרות והצקות בעבודה – איתן מאירי ועו”ד שטרנברג מתראיינים בתכנית “אורלי וגיא”

התעמרות והצקות בעבודה – איתן מאירי ועו”ד איל שטרנברג מתראיינים בתוכנית “אורלי וגיא” בעקבות הספר החדש בנושא: “המגפה השקטה במקומות העבודה – התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית”, 29.9.13 ערוץ 10.